מערכת החינוך עוברת את הטלטלה הזו שוב ושוב והתופעה חוזרת על עצמה ולא נפתרת: חוסר במורים בחטיבת ביניים ובחטיבה העליונה, היעדר מורים למתמטיקה ועוד. ושוב נאלצים המורים להפגין ולהציג את תלושי השכר העלובים - והמערכת מגיבה באותה צורה: פתרונות זמניים ופשרות להרגעת הרוחות, עד לפעם הבאה. וכך נאלצת מערכת החינוך להתנהל בחוסר יציבות שמטלטל את המורים, התלמידים וההורים.
ציבור המורים הפך לחסר ביטחון כלכלי והמתעניינים במקצוע ההוראה צופים בנעשה ומסיקים את המסקנה המתבקשת: ההוראה אינה מקצוע מתגמל שניתן להתפרנס ממנו. זאת בשעה שרוב המחקרים מראים שההשקעה הטובה ביותר בחינוך היא ההשקעה במורים. עוד בהיותי חבר כנסת עמדתי בראש שדולה לקידום מעמד המורה בישראל.
במסגרת שדולה זו, קידמתי הצעת חוק שתאפשר תכנון עתידי וארוך טווח לגיוס מורים והבטחת שכר הולם. הצעת החוק כללה כמה שלבים, שהתייחסו הן לגיוס ולהכשרה והן לשכר ראוי. לדוגמה: הכשרת המורים לחטיבה העליונה ולחטיבת הביניים תכלול לימודי תואר ראשון ושני וכן תעודת הוראה. לתוכנית ההכשרה ייבחרו מועמדים בעלי מוטיבציה גבוהה, אשר ייהנו ממימון שכר לימוד וממתן דמי קיום בתקופת לימודיהם.
בשעתו אף הייתי שותף ליוזמה הנקראת “נחשונים להוראה”, המגייסת מועמדים בעלי מוטיבציה, שנהנו ממימון שכר לימוד. החוק אומנם עבר בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה, בסיוע יו”ר ועדת החינוך דאז, עמרם מצנע, אך הכנסת התפזרה לפני שהעברנו אותו בקריאה שנייה ושלישית.
התרעות פיקוד העורף