היום (שלישי) נערך יום הדיונים האחרון לפני היציאה לפגרה במסגרת תיק 1000 במשפטו של יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו. בתחילתו נשמעה ביקורת גדולה כנגד עו"ד עמית חדד, המייצג את נתניהו, על כך שלכאורה גישתו התוקפנית והאגרסיבית אינה נאה במסגרת הליך חקירת העדה הדס קליין.
קליין בעדותה: "נדהמתי מהכמות שהוצאנו על סיגרים"
בנוסף, האווירה התקשורתית והציבורית ניסתה לשוות מצג של אי סימטריה, אך ככל שהימים התקדמנו במסגרת החקירה הנגדית נראה שגם קליין הבינה את הלך הרוח והאווירה הציבורית, ואף אמרה מעת לעת משפטים כמו "האמת היא נר לרגליי" - אולי במטרה להמשיך ולשוות לעצמה דמות של אחת שפעלה למען הצדק והאמת תוך לקיחת סיכון אישי, ותשלום של מחיר אישי.
מוקדם עדיין לדעת האם וכיצד תתקבע עדותה, אך ברור שלהבדיל משלמה פילבר למשל, עדותה של קליין הייתה מפתיעה פחות בכל הנוגע למסד העובדתי שהרי מלכתחילה המחלוקת הייתה לא בעצם העברת הטובין אלא בפרשנות לקבלתן.
השבוע גם במסדרונות של בית המשפט מחוץ לאולם הייתה חלוקה מאוד ברורה - מי שתומך בנתניהו המשיך ללכת אחרי התפיסה של סיגרים לא מפילים ראש ממשלה וכי קליין הייתה אף היא כחלק מאותם מוטבים ונהנים. מנגד, אנשים מן הצד השני שבטוחים באשמת נתניהו רואים בקליין אמיצה שעומדת בגבורה במסכת הלחצים.
אלה וגם אלה לא מצליחים להעביר אנשים אל הצד השני. השבוע נזכרו לא פעם ביועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שהטיל את הפצצה וסיים כבר את התפקיד. היה מי ששערותיו סמרו וטען שתיק 1000 הוא תיק שוחד ונתניהו קיבל הטבה, אחרים טענו שעל סיגרים לא מפילים ראש ממשלה. המתח מחוץ לאולם הורגש, האווירה הטעונה של קהל צופים כלפיי העיתונאים המסקרים הייתה קשה אף היא, כמקשה אחת התקשורת עבורם היא סוג של ישות אחת ללא גוונים וללא דעות למרות שבפועל הדברים אינם כך.
חשוב גם להגיד כי, הסבלנות הרבה שהשופטים נוקטים בשאילת השאלות, והניסיון לרדת לעומקם של דברים לצד החמלה והסימפטיה גם עבור אלו שעולים לדוכן העדים, מעוררת הערכה. לטעמי, אין מקום לטענות שאין כאן משפט צדק.
ובחזרה לתיק 1000: המחלוקת כאמור, איננה על העובדות שהועברו טובין אלא על כמותם והאם הם היו מטרות ליחסים המטיבים. הרעיון להראות גם בין השורות למה נתניהו כן ואחר לא - אותה רמיזה לאכיפה בררנית - מתכתבת היטב עם רוח התקופה של מערכת בחירות נוספת, ומאוסה כבר לעייפה עבור הציבור.
במסגרת החקירה של קליין עלו נושאים ושמות של בכירים ובחירים בשמות המשקאות, הסיגרים, בכינויים ובפאר של סכומי הכסף והבתים. נראה שבסופו של דבר תיק 1000 אולי הפשוט ביותר אך מעורר הסלידה ביותר, שיח שרוב הציבור איננו שותף לו ובעיקר מרגיש קצת מובך. בכל אופן, דבר אחד ברור אחרי המכות הקשות שקיבל תיק 4000 ברור שלא בשביל תיק 1000 יצאנו לדרך ובינתיים פגרה.