בליכוד, המפלגה הגדולה בישראל, לא מפסיקים להתפאר בתואר “המפלגה הכי דמוקרטית”, שבה נבחריה לכנסת נבחרים בפריימריז על ידי עשרות אלפי מתפקדיה. אלא שמי שנחשף לאחרונה לעדויות ולתחקיר שלפיהם מתפקדים לכאורה קיבלו רשימות מועמדים מוכנות ונדרשו רק לשלשל אותן לקלפי תמורת כסף - הבין שיש עדיין מרחק רב בין דמוקרטיה ובין מה שהתרחש לכאורה בפריימריז של הליכוד.
לכן אולי לא צריכים להיות מופתעים מהתוצאות, ומהעובדה שבליכוד מביעים נחת רוח רבה מהרשימה שנבחרה לכנסת הבאה. אלא שיש כמה דברים נוספים בפריימריז הללו שיש להצר עליהם. למשל אי־בחירתו של הח”כ הדרוזי פטין מולא למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת. פטין, שנפסל להתמודדות על משבצת המיעוטים, נדחק בפריימריז הללו למקום שפוגע לא רק בו, אלא בכל דרוזי מצביע ליכוד. לראשונה בתולדות הליכוד לא יוצב ברשימה לכנסת מועמד דרוזי במקום ריאלי.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2021 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ־150 אלף נפש. מדובר בלפחות שני מנדטים פוטנציאליים לליכוד לבחירות הקרובות. דרוזים רבים טרם השלימו עם קיומו של חוק הלאום, שפוגע בכל דרוזי גאה ונאמן למדינת ישראל. לא צריך להיות מומחה פוליטי על מנת להבין מה המשמעות של גריעת שני המנדטים של המגזר הדרוזי עבור הליכוד בבחירות הקרובות.
דבר נוסף שיש להצר עליו הוא דחיקתו של יולי אדלשטיין למקום ה־17 ברשימה. מי שנבחר בבחירות הקודמות למקום הראשון והעז להתייצב לבחירה מול ראש המפלגה בנימין נתניהו - שילם על כך. אלא שבליכוד לא לקחו בחשבון שדחיקתו של אדלשטיין עשויה לפעול כנגד הליכוד בבחירות הקרובות. מי שמכיר היטב את העלייה מחבר העמים, את השקפת עולמה ואת האוריינטציה הפוליטית שלה, יודע שהעלייה הזו הייתה חלק ניכר ממצביעי הליכוד כמעט בכל מערכות הבחירות עד היום. גם נתניהו מכיר את משמעות הקול הרוסי לליכוד, וברוב מערכות הבחירות הקים מטה עולים עוצמתי ומושקע בתקציבים.
כאשר נעלמו מפלגות העולים מחבר העמים מהנוף הפוליטי שלנו, ואדלשטיין, זאב אלקין ואחרים הצטרפו לליכוד, ציבור העולים הפך את הליכוד למפלגת הבית. על פי נתוני עבר, לליכוד היה מספר מצביעים עולים דומה לזה של ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. פגיעה באדלשטיין, כמו גם העזיבה של אלקין, יפגעו ללא ספק במצביעים הרוסים. כעת רק עולה השאלה: האם אדלשטיין עלול לעזוב את הליכוד ולחבור למחנה “רק לא ביבי”?