אין זה מקרי שנפילתו של קצין צה''ל רס"ן בר פלח ז"ל התרחשה סמוך ללחצים שמפעיל ממשל ביידן ושגריריו על ממשלת ישראל לשנות את הוראות הפתיחה באש. שהרי לא הם משלמים את מחיר הסיכון, אלא לוחמי ואזרחי ישראל.
אין זו הפעם הראשונה שבה ארה"ב לוחצת על ישראל להתאפק כשאנחנו משלמים את החשבון. כך היה במלחמת יום הכיפורים, כשהממשל האמריקאי דרש מגולדה מאיר שלא לפתוח ראשונים במכת מנע ואפשר למדינות ערב לכבוש את המעוזים בסיני וברמת הגולן. הממשל האמריקאי דרש מנתניהו להמשיך לבצע את הסכמי אוסלו ואת העברת חברון לפלסטינים למרות פיגועים שיצאו מהרשות הפלסטינית, שהתחייבה למנוע אותם מול ממשל קלינטון, שהיה ערב להסכמי אוסלו.
הממשל האמריקאי דרש משרון בהתנתקות מהרצועה להעביר את ציר פילדלפי לשליטה פלסטינית, כולל מעבר רפיח, עם התחייבויות לפיקוח אמריקאי שעלו בעשן הטרור של חמאס. בדרישותיה הפכה ארה"ב את ישראל לשק החבטות של המזרח התיכון. הערבים יודעים שתמיד ישראל היא זו שתידרש להתאפק מול התקפותיהם.
גם פניית הממשל האמריקאי לחקור את מותה של העיתונאית הפלסטינית שעמדה בתוך קו האש עם המחבלים בג'נין, תוך הצבעה על צה"ל כאשם במותה - בעוד צבאות אחרים בעולם, כולל צבא ארה"ב פוגעים במאות עיתונאים במלחמות – מצביעה על סטנדרטים כפולים, שהגיעו לשיא בדרישות המפורשות לצמצם את נוהלי הפתיחה באש.
עם כל הכבוד לידידות עם ארה"ב, ממשלת ישראל צריכה לדחות את הדרישה - לא רק בהצהרות אלא גם באמצעות מתן חופש פעולה מלא ללוחמינו, בדיוק כמו זה שהאמריקאים מאפשרים לחייליהם. אחרי פיגוע הירי השבוע יש להודיע מחדש שכל מי שיתקרב לגדר ההפרדה, דמו בראשו. ולבצע זאת.
התחקירים הצבאיים על התקרית שבה נפל רס"ן פלח ז"ל יעסקו בפרטים שגרמו לתקרית, אבל מה שחסר הוא הדיון בשאלה איך הגענו לכך שגדר ההפרדה נהפכה להיות מוקד חיכוך, במקום שתמנע כניסת מחבלים או מסתננים. השאלה הזו עמדה במרכז הוויכוח בעת שהוחלט להקימה. המתנגדים, בהם גם קציני הנדסה ותיקים, טענו שעלות ההקמה ועלות האחזקה תהיה גדולה וכי התוצאה לא מצדיקה את המחיר.
על כל פנים, על דבר אחד כולם הסכימו: שלאורך הגדר תהיה אפשרות של פתיחה באש, והיא תגבה את אפקטיביות ההפרדה, ותרתיע מחבלים ומסתננים מלנסות לחצות את הגדר. הדבר לא התבצע עד הפיגועים הקשים שהיו בשנה האחרונה באלעד ובבאר שבע, אז הכריזה מערכת הביטחון – בגיבוי הממשלה - על שינוי המדיניות לאורך גדר ההפרדה ותיקון הפרצות.
כעת יש לחזור לתפיסה זו, שנפרמה והתמסמסה בפועל, למרות ההצהרות. אסור לאפשר להפוך את גדר ההפרדה ממכשול לסמל ניצחון המסתנן הפלסטיני. יש לחזק ולבצר את ההפרדה, דווקא בשל הניסיונות של הפלסטינים לערערה - ולהפוך אותה לקו מאז'ינו הישראלי.
הכותב הוא סא"ל במיל' ויו"ר ארגון נפגעי הטרור אלמגור