אחים אנחנו

1. במלחמה ההיא מלחמת יום הכיפורים שפרצה בשעה 14:00, בעיצומו של יום הכיפורים והצום יצאנו כל שבטי העם להציל את ישראל. מבתי הכנסת, משפת הים, מהערים מהמושבים והקיבוצים. יחד כל שבטי ישראל עלינו על מדים, הצטיידו בימ''חים ודהרנו-אצנו לחזית על גבי הטנקים הנגמשים להגן על משפחותינו.

2. בקרוב ייערכו בחירות. הן יהיו דמוקרטיות כתמיד. יש לשמור בתקופה שבה מתחדדות העמדות - לא לגלוש לשנאת אחים. לא כלפי "ביביסטים" ולא כלפי "שמאלנים". אחים אנחנו, חברים לעבודה ולמילואים. יושבים יחד בוועדי הורים של ילדינו. הוויכוחים חוצים לעתים בני משפחה אחת אם בהפגנות משני עברי המתרס שם אני מזהה את הסבא השמאלני לנכדים המשותפים שלנו. דרך הויכוח עם החתן שמצביע למפלגה היריבה ורוצה למשוך לשם את הבת שלי.

משם זה נמשך לשולחן החג ונמתח עד ליום הבחירות בתור המשותף לקלפי בוויכוחים, עד להגעתנו לשולחן הועדה שגם היא מכילה קצוות פוליטיות, ונגמר בקופסת הקלפי שבה מתערבבות פתקים מהמפלגות השונות.

3. מדוע אני כותב את המובן מאליו? כי אין זה מובן מאליו אם מתבוננים אל מלחמות האחים בהיסטוריה הרחוקה, וויכוחים והלשנות לבריטים בזמן הזה. לא היה חסר הרבה למצב בו הפילוגים בין תנועות המרי השונות בטרם הקמת המדינה ימשיכו להתקיים. תופעות אלו מלוות מדינות שהוקמו בעשורים האחרונים ועוברות מהפכות פנימיות בלתי פוסקות. במבחן הראשון ב־1948 מנע בגין תגובת אנשי האצ"ל לירי על ספינת אלטלנה וגזר הבלגה אל מול ממשל בן גוריון.

כך, מנע מלחמת אחים שהייתה מחריבה את המדינה החדשה שאך נולדה. יהיו בחירות דמוקרטיות, וראוי שכולנו נקבל את הכרעת הרוב. בעוד האויב האיראני פועל בחזית הצפונית בסוריה ומתגבר את כוחותיו, וחיזבאללה מבצע את הוראותיו – יש כאלה שדואגים להגדיל את השסע בעם. במשטר שרוצה להמשיך להיות בנוי על אדנים דמוקרטיים, חייבים להבין את האכזבה של הצד השני ולהכיל את ההפגנות. בכך אני פונה לכל הצדדים. אחים אנחנו. שימרו על שלום בית.

הכותב הוא הוא סא"ל במיל' ויו"ר ארגון נפגעי הטרור ''אלמגור''.