מדינת ישראל שרויה בימים אלה בשלב הראשון של מלחמה המחזירה אותה לאיום קיומי דוגמתו חוותה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים. קרע לאומי חמור שבין ימין לשמאל מצוי בשורשי המלחמה שהאויבים מבית ומחוץ הכריזו עליה, בעוד נלחמו בה זה בזה בדומה למלחמת האחים בימי המצור הרומאי על ירושלים בשנת 70. אותה מלחמת אחים הובילה לחורבן הבית השני ולגלות של 2,000 שנה, וכעת יסודותיו של הבית השלישי רועדים תחת רגליה של ישראל. אם אזרחיה לא יתעשתו ויתלכדו, לא יהיה בית רביעי.
ישראל מחליקה במדרון של מצור אסטרטגי שאיראן וגרורותיה מטילות עליה, ובהצלחה רבתי. לראשונה מאז הקמת המדינה, אבדה ההרתעה, וחמור מכך – האויב רכש יכולות לפגוע בה אנושות על ידי אסטרטגיה דו־ראשית של סיכול תפיסת הביטחון הלאומי שלה, הכוללת יכולות לפגוע בזרוע האוויר החזקה של צה"ל ובתשתיות הכוח היבשתי והימי מצד אחד, ומצד שני בעורף האזרחי.
אסטרטגיה זו מבוססת על ירי של אש מדויקת ורבה מרחוק שתסכן את קיומה ושלמותה של המדינה. כבר נאמר בשיח הביטחוני עלי ידי אלוף בכיר בצה"ל כי אפקט הירי הזה דומה לפצצות גרעין, ועל כן ישנה חובה להגדיר תפיסה מבצעית ואמצעי מנע למאזן אימה שימנע מהאויב האיראני (ומאלה שמחכים על הגדר) להשמיד את מדינת היהודים.
ישראל, בעשור השני לקיומה, הייתה חסרת מגן עם גבולות פרוצים ללא הגנה, וקל היה לאויב לקטוע את שטחה לשניים בגבול 14 הק"מ שבין קלקיליה להרצליה. ישראל של 1967, עם מטה כללי של טובי המפקדים והלוחמים, מצאה פתרון נועז של השמדת מטוסי האויב בשדות התעופה, השגת עליונות אווירית והשמדת כוחותיו ביבשה ובים באמצעות כוחות מתמרנים.
כיום, לישראל יש מגבלות בהיקף כוחות היבשה והים העומדים לרשותה. עליה להרתיע בעזרת ההשקעות הרבות שבוצעו בזרוע האווירית כדי ליצור מחדש הרתעה שתסכל את כוונותיו של האויב לירות אש משמידה. תיאוריית ה"השמדה הדדית מובטחת" הייתה זו ששמרה במלחמה הקרה את השלום בעולם, וגם כיום היא מונעת את מלחמת השמד של המין האנושי.
ומה שמותר למין האנושי מותר גם לישראלים – לדרוש הגנה מפני השמדה. על מקבלי ההחלטות בירושלים ובמטכ"ל ליצור מאזן אימה קונבנציונלי כמינימום הכרחי.
אין לצה"ל יכולת לרדוף אחרי כל משגר טילים, כל טרוריסט או כל יחידת טרור צבאית של חמאס וחיזבאללה - זו תהיה מלחמה לבטלה. ועל כן יש להגדיר אסטרטגיה עם יכולות אופרטיביות מוחצות, קטלניות ורבות השפעה על רצון האויב לכפות על ישראל את רצונו ולהכניענו.
האסטרטגיה הזו מחייבת מנהיגות מדינית וצבאית בעלת חזון יהודי, ציוני וישראלי וראייה ארוכת טווח. דוד בן־גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק שמיר ויצחק רבין היו מנהיגים שעיצבו את ישראל כאומה שבה המחלוקות לא הפכו למלחמת אחים, אלא לאחדות ולהסכמה לאומית חרף הניגודים.
כמו כן, הואיל וערביי ישראל רואים את הקולות ולא מעטים מהם מצפים להצטרף לקמים עליה מבחוץ, היכולת הישראלית האזרחית להתאחד עתה היא שאלה של חיים או מוות לאפשרות שנכבה שנייה תתחולל שוב.
סיבות ותוצאות
תוכנית "מוקד מגן וחרב" היא אסטרטגיה ותוכנית מגירה שאני מציע לקברניטי המדינה. יתרונותיה הם העמדת הקואליציה האיראנית על קרני הדילמה – לתקוף או לא לתקוף. אני מבקש להדגים את האסטרטגיה של ההרתעה ההדדית המובטחת ובה שלוש מטרות. האסטרטגיה הזו עשויה למנוע מישראל ומאויביה את מרחץ הדמים של מלחמה רב־זירתית עם איראן וגרורותיה, ולהעביר מסר של עוצמה ונחישות למזרח התיכון כולו.
האי חארג' שוכן 25 ק"מ מחוף איראן ו־483 ק"מ צפונית למצר הורמוז ומשתייך למחוז בושהר הקרוב אליו. האי משמש כנמל ים לייצוא נפט ומסייע לחיזוק תביעתה של איראן על שדות הנפט במפרץ הפרסי. שטחו 24 קמ"ר וגרים בו כעשרת אלפים תושבים.
חארג' הוא מסוף הנפט הגולמי הגדול בעולם, והמסוף הימי העיקרי של הנפט האיראני. פגיעה בו, כפי שקרה במלחמת איראן־עיראק, תשתק כליל את ייצוא הנפט - מקור הכנסה עיקרי של המשטר. איום ממוקד על המסוף עשוי לשנות לטובה את המצב האסטרטגי של מדינת ישראל ולסכל, כמו במבצע מוקד 1967, את האיום הקיומי באלפי טילים וכטב"מים שאיראן וחיזבאללה זוממים להמטיר עלינו. העילה להשמדת חארג' היא כל ניסיון או פגיעה במים הכלכליים של ישראל או בשטחה.
ביולי 2021 חנכה איראן את צינור גורה־ג'אסק, שאורכו כ־1,000 ק"מ והוא עובר לאורכו של מפרץ עומאן. הצינור מזרים נפט גולמי ממסוף גורה בדרום־מערב איראן אל המסוף בנמל באנדר א־ג'אסק. ספיקת הנפט בצינור היא 350 אלף חביות ביום, כשהאיראנים שואפים להגיע לכמיליון חביות ביום. קו זה חוסך לספינות המשנעות את הנפט מספר ימי שיט מהמסוף באי חארג', שדרכו עובר כיום 90% מהנפט המיוצא של איראן.
העילה להשמדת המאגרים, הצנרת ומזחי המכליות היא כל ניסיון פגיעה או פגיעה במים הכלכליים של ישראל או בשטחה.
פגיעה במטרות הללו, שתגרום לשיתוק הזרמת הנפט האיראני, תפעיל לחץ לא רק על טהרן אלא גם על הלקוחות העולמיים שלה, שייאלצו להשפיע על משטר האייתוללות להפסיק לאיים על קיומה של מדינת ישראל.
רובע הדאחייה השיעי של חיזבאללה בביירות הוא מטרה שנקבעה כבר לפני מספר שנים על ידי ראש אג"ם דאז, האלוף גדי איזנקוט, כמרכיב מרכזי ביצירת הרתעה אל מול חיזבאללה. תקיפה אווירית ורב־זרועית, בנוסף למטרות תשתית נוספות, עשויה לספק את ההרתעה הנדרשת.
העילה למחיקת רובע הדאחייה היא כל ניסיון או פגיעה בישראל מצד חיזבאללה.
הכותב הוא סופר, היסטוריון ומנתח מערכות העוסק במחקרים אסטרטגיים
[email protected]