לפני קצת יותר מחודש, מפלגת נעם, ובראשותה אבי מעוז, לא הייתה אלא קוריוז מוחלט. ימין קיצוני, שמרני, טהרני אפילו, המביע התנגדות נחרצת למה שאוהבים לקרוא לו פרוגרס בקמצוץ של ביקורת. שוויון זכויות, נשים, להט"ב, כל הדעות הנחרצות לגבי אלו היו שם תמיד. למה זה לא ממש הטריד אותנו? כי אף אחד מאיתנו לא ציפה שגם הם ינצחו במשחק הכיסאות המוזיקליים הזה שקוראים לו ממשלת ישראל. 

"יפגע בנו כמדינה דמוקרטית": הארגונים והתנועות שחוששים ממינוי אבי מעוז
"מסוכנת לביטחון": בקואליציה היוצאת ממשיכים לתקוף את ממשלת נתניהו המיועדת

האות ט', שהוחבאה טוב טוב בתוך עוצמה יהודית שגם לא נבלעה בקלות בהתחלה, קיבלה כרטיס לכיוון אחד למשכן. זה לא הסיפור של משה פייגלין וזהות, שעוררה קצת תשומת לב בגלל הלגליזציה והתבררה כמסך עשן ריחני. זה גם לא הגל שניסה לתפוס עכשיו אביר קארה, בשמם של העצמאים שלא בטוח שזכר כשהתמנה לסגן שר במשרד ראש הממשלה. ביצת ההפתעה הזאת ששמה עומד בסתירה מוחלטת לקיתונות הנשלחים ממנה ואליה, היא עכשיו מנת חלקנו. 

השבוע קרה משהו די מדהים, שהפך לנפוץ מדי במציאות עמוסת השערוריות והדרמות של ימינו; שבוע אחורה רובנו, ותקנו אותי אם אני טועה, לא ידענו מה זה תוכניות גפ"ן. במילה אחת - השם המפוצץ מאחורי תוכניות ההעשרה החינוכיות המתווספות בכל שנה למשרד החינוך. שישה ימים אחרי אנחנו מגנים עליהן בחרדת קודש. אגב, יש לנו סיבה טובה לכך. מה הסיפור? במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, הובטחה למעוז האחריות להוספה והסרה של תוכניות חיצוניות במשרד החינוך. בפועל מדובר בשיעורים שאינם חלק מהמקצועות המסורתיים, ואמורים ללמד אותנו להיות ישראלים טובים יותר, אדיבים יותר, וכן, גם מקבלים יותר את השונה. 

את הערכים הללו, של לאהוב ולכבד את בני האדם שלצדך גם אם אתה מתנגד להשקפותיהם או נטיותיהם באופן מוחלט, לא לומדים באף לא שיעור אחד ב-12 שנות הלימוד. יש כאלה שמסתגלים יותר לשינויים וכאלה שפחות, ועדיין - סובלנות היא יכולת נרכשת. וכשמחברים מפלגה ששמה על דגלה, גם אם באופן לא רשמי, קידום משפחות של אבות ואימהות, מתחת למתק השפתיים יש הרבה מאוד סיבות לדאגה.

ובדיוק כמו שצריך, מורים, 50 ראשי רשויות מקומיות ולא מעט אנשים שיכולים להשמיע את דעתם עשו זאת. נתניהו, שהפך בעל כורחו לסמן השמאלי ביותר בממשלה המתגבשת, הבהיר אמנם שהממשלה לא תפגע בזכויות הקהילה, אבל לא הגיב לגופו של עניין, ואת עבודתו עשו מספר חברי כנסת מהליכוד, שהודו בשיחות סגורות כי בכלל לא היו בטוחים על מה חתמו. 

אז בואו נרד רגע לגופו של עניין. אם עושים אחד ועוד אחד בין השקפות עולם ימניות לחינוך הדור הבא, שחובה עליו להיות יותר טוב מאיתנו כי זה מה שהבטחנו להורים שלנו, התוצאה אמורה להיות לא מאוד חיובית. אם מה שקרא לו מעוז "ממשלות זרות" שמתערבות בחינוך ילדינו הוא בעצם האפשרות לבחור בזהות מגדרית ובמודל משפחתי שמתאים לך, זו כרוניקה של שקיעה ידועה מראש. ומה לגבי הסכסוך הישראלי הפלסטיני, סיפור יהודה ושומרון וסוגיית ההתנחלויות? אפשר רק להניח.

בעידן של היום, מחאות הן כבר הרבה יותר פשוטות מבעבר. אנחנו חזקים יותר, ויראלים יותר, ובעיקר רוצים שתהיה פה מדינה שתכיל את כל הזהויות, גם אם לא כולן מתיישרות לפי הזהות הלאומית עליה חולמים בנעם. עדיין לא צריך להיבהל, הממשלה עוד לא הושבעה, וכשזה יקרה תהיו בטוחים שעשן לבן לא ייצא בכזאת קלות. מה כן עלינו לעשות? להסתכל לילדים שלנו, לאחיינים שלנו ולצעירים מאיתנו בעיניים, ולהבטיח להם שלא נלך אחורה. ובינינו, את החוזה מולם הרבה יותר קשה להפר.