ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, ממשיך לפנות לאו"ם ולזירה הבינלאומית - ומבקש את התערבותם במיגור האלימות בחברה הערבית, בטענה שמדינת ישראל לא עושה די בנדון. אלא שמר עודה שכח עובדות מרכזיות שאי אפשר להתעלם מהן: הרשימה המשותפת היא כבר לא הריבון במגזר.
עודה מתחמק ומסרב לחזור בו: "ערבים וגם יהודים - אל תשרתו בכוחות הכיבוש"
הבחירות האחרונות ואלה שקדמו להן הוכיחו שהמפלגות הערביות במגמת היחלשות מובהקת. כך שבבחירות האחרונות 50% מהאזרחים הערבים לא השתתפו כמחאה על עשייתה של הרשימה המשותפת, ומתוך ה־50% שכן הצביעו - 16% נתנו את קולם למפלגות היהודיות.
תוצאות הבחירות הן עובדה מוגמרת ומוחלטת, ששוללת מח"כ עודה את הזכות להמשיך לפגוע בחברה הערבית ובמדינת ישראל, וגם שוללת ממנו את הזכות לביים משחק מתוקשר על גבה של החברה הערבית, משחק שכמובן יועיל רק לו. הפנייה לאו"ם הינה פסולה ומסוכנת, והיא תעמיד את סוגיית האזרחות של ערביי ישראל בסימן שאלה. שכן, אזרחים נורמטיבים במדינה דמוקרטית לא פונים לאו"ם ולזירה הבינלאומית לבקש את זכיותיהם. הם כן פונים בצורה מסודרת לממשל, למדינה שלהם.
במשטר השורר בישראל - דמוקרטיה לתפארת - אין ולא קיים הצורך לפנות לזירה הבינלאומית. אזרחי המדינה צריכים למצות את זכויותיהם הדמוקרטיות במקום לפסוח עליהן. מדינת ישראל תכיל את כאבו של האזרח, את מורת רוחו, ותמצא את הדרכים לעזור ולהתערב. בהנחה שהממשל מקבל החלטות שלא מיטיבות עם המיעוט, הרי שקיימים תקדימים שבהם בתי משפט בישראל, לרבות העליון, ביטלו החלטות ממשל.
פנייתו של איימן עודה למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הינה פעולה להסחת דעת ולזריית חול בעיניו של האזרח הערבי, כי אכן הטרור הפנימי והפרוטקשן גובים מחיר כבד מאוד, ומספר הנרצחים באופן יומי מעיד על כך. הציבור הערבי בישראל התחיל להביע את תסכולו כלפי המנהיגות הערבית בישראל, שלא עושה דבר בעניין קידום מחייתו, פרנסתו, ביטחונו, תרבותו וקיומו. במדינת ישראל המנהיגות הערבית יודעת לעסוק אך ורק ביצירת פרובוקציות מיותרות עם המגזר היהודי, עם מוסדות הממשל ועם סמלי המדינה - והאזרח הערבי הוא זה שמשלם את המחיר.
פנייתו של עודה לאו"ם פוגעת בנו כאזרחים שווים במדינה היהודית והדמוקרטית, השואפים להשתלב ולבסס את מעמדנו כאזרחים ערבים ישראלים. יש לי חדשות למר עודה: הוא ימצא ערבים ישראלים שיתייצבו מולו באו"ם, יילחמו על האמת, ויזכירו לו ולכל אומות תבל שערביי ישראל הם הערבים היחידים בעולם שחיים בדמוקרטיה. הוא ימצא מי שיזכיר לכל אומות העולם מי היא המנהיגות שדחפה שוטר, קיללה חייל, ועסקה בפרובוקציות כל הזמן.
יותר חשוב, נזכיר לכולם שאיימן עודה התנגד לפתיחת תחנות משטרה ביישובים הערביים. כלומר, הוא לא באמת רצה לטפל בסוגיית האלימות. נזכיר גם שעד לא מזמן ובתקופה מתוחה, תקופה שמצריכה מנהיגות שפויה ושקולה, עמד עודה מול המצלמות וקרא לשוטרים הערבים למרוד במשטרה ולזרוק את נשקם. אחיי ואחיותיי, אזרחי ישראל הערבים והיהודים - אני רואה מחובתי כאזרח לעמוד מול איימן עודה באו"ם ולהילחם על האמת.
הכותב הוא איש חינוך ופעיל חברתי, מקום 39 ברשימת הליכוד לכנסת ה־25