הכל פוליטי. לפעמים נדמה שלמקצועיות אין שום ערך, והכישורים הנדרשים הם בעיקר השתייכות פוליטית נכונה, וקרבה לפוליטיקאים הנכונים. זה לא חדש, זה היה תמיד, אלא שעכשיו נחצו כל הקווים האדומים, ונראה ששירות המדינה משנה את פניו, והוא הפך ללשכת תעסוקה מועדפת עבור פוליטיקאים, בכל פעם שיש חילופי שלטון.
אם הדיווח שלפיו יש כוונה לפטר עובדי מדינה שהועסקו בתקופות ראש הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, ונמצאים "בתקופת ניסיון" ומועסקים רק שנתיים בתפקידם, כדי להעסיק במקומם עובדים "נאמנים" - הוא דיווח נכון, הרי שנחצו כל הקווים. לא מדובר במשרות אמון, אלא בשיטה חדשה שתאפשר להכניס במקום העובדים המפוטרים את מי שמקורבים לשרי הממשלה החדשה. זה לא קורה רק בממשלתו של נתניהו, וזו תהיה טעות להאשים בכך רק את ראש הממשלה הנוכחי. על פי הפרסומים, גם הממשלה הקודמת באה חשבון עם עובדים שהיו מזוהים עם הליכוד. האם פיטורי עובדים משירות המדינה בכל פעם שמתחלף שלטון הפכו לשיטה?
מסמך שהכינו בשנת 2013 שתי עובדות מחלקת המחקר של הכנסת, ליאת בן מאיר והודיה קין, עוסק בהצגת המצב הפוליטי שקיים בארצות הברית, בסוגיית המינויים הנשיאותיים, והצגת המצב הקיים בישראל, בסוגיית המינויים הפוליטיים. מחברות המסמך מדגישות כי אין כוונה להשוות בין המצב בישראל לזה של ארצות הברית, משום שמדובר בשיטות ממשל שונות. בארצות הברית כידוע נהוג משטר נשיאותי, בעוד שבישראל המשטר הוא פרלמנטרי. חוק שירות המדינה קובע כי משרות בשירות המדינה כפופות ככלל לחובת מכרזים, להוציא 380 משרות של מינויים מטעם, שפטורים מחובת מכרז. בארצות הברית, הצוות המנהלי הבכיר, ואנשי אמונו של הנשיא הנבחר, הם מינויים נשיאותיים, שאמורים להיות שותפים לדרכו הפוליטית של הנשיא הנבחר, והם מתחלפים כאשר השלטון מתחלף. בארצות הברית עומדת מכסת המשרות המקסימלית על 6,722 משרות שנתונות להחלפה. בבריטניה השיטה שונה. משום שבמנהל הציבורי הבריטי אין הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, וכל המשרות שניתן למצוא בראש הפירמידה המנהלית מאוישות על ידי פקידי השירות הציבורי, עובדי הסגל המנהלי הבכיר בשירות המדינה בבריטניה מתמנים למשרות על פי כישוריהם, או במכרזים פומביים, והם אינם מתחלפים בעת חילופי שלטון. בישראל נהוגה שיטה שמערבת את שני המודלים, האמריקאי והבריטי, ולפיה לשירות המדינה יש אופי ממלכתי, מקצועי וא־פוליטי, בצד התפיסה שמכירה בצורך במינויים מטעם שהם מינויים פוליטיים. בין המשרות שניתן להחליף בעת חילופי שלטון ניתן למנות משרות אמון אישיות בלשכות של ראש הממשלה וסגני השרים. האם גם שלושת הנהגים שעבדו בעבר עם ראש הממשלה נתניהו, ואף עם ראשי הממשלה רבין ושמיר, שפוטרו לכאורה ללא שימוע, הם מקרים של משרות אמון, או שניתן היה לפטרם לאחר ביצוע שימוע כחוק? עורכות הדין של שלושת הנהגים, סיגל פעיל ויפעת תבור, מתכוונות להעמיד את העניין למבחן משפטי. הן טוענות ששלושת הנהגים עברו הכשרה ייעודית, שכוללת נהיגה מבצעית, והם חלק בלתי נפרד מחוליית האבטחה של ראש הממשלה. קולו של פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה הנוכחי, שמונה לתפקידו ב־2018 על ידי בנימין נתניהו, לא נשמע עדיין. הרשקוביץ מופקד, בין השאר, על עריכת חוזים להבטחת זכויותיהם של עובדים בשירות המדינה. רק על פי אישורו ניתן להמשיך להעסיק עובדים בשירות המדינה אחרי גיל 70. אני משוכנע שהוא מתעמק בסוגיית פיטורי הנהגים, ובקרוב נשמע את קולו. אין לי ספק ששתיקתו לא מלמדת על רצונו לזכות בקדנציה נוספת מראש הממשלה.