השר איתמר בן גביר לא זקוק למפכ"ל מקצועי, הוא זקוק למפכ"ל מחמד. קורה לעתים שתפקיד משמעותי מצליח לשנות את מי שנושא בו - לאחר שהוא מגלה דברים מזווית שלא הייתה מוכרת לו. אצל השר בן גביר זה לא קרה וכנראה לא יקרה. הוא ממשיך להתנהל כנער גבעות בתחפושת של שר.
הקריאות שבהן התקבל בן גביר בשכונת רמות בירושלים, "הוא חלש", מעידות שהציבור למד להבין שמילים לבדן לא יפתרו את בעיית ביטחון הפנים, ולבן גביר מתחילה להיווצר בעיה לא פשוטה. חילופי צעקות בזירת הפיגוע, שבהם תושבים הטיחו בבן גביר שהפיגועים הגדולים ביותר אירעו במשמרת שלו, מעידים שבן גביר מאבד במהירות שיא את אמינותו. ספק גדול מי מחצי מיליון המצביעים שנתנו לו את קולם, היה חוזר ומצביע עבורו גם היום.
סקר של ערוץ 13 שערך קמיל פוקס בתחילת השבוע קבע חד־משמעית ש־50% מהנשאלים אינם שבעי רצון מהתנהלותו של השר בן גביר ו־19% נוספים מגדירים את התנהלותו בינונית. בן גביר מצטייר כמי שיורה כדור ומחפש אחר כך את המטרה. כאשר הוא הגיע לזירת הפיגוע הוא הזדרז להצהיר שיטיל סגר על עיסאוויה, בעוד שהמחבל הוא ממחנה הפליטים דהיישה, והוא התגורר בעיסאוויה בשכירות בדירה שלא הייתה בבעלותו.
מהר מאוד התברר לבן גביר שההחלטה להטיל כתר על עיסאוויה אינה בת ביצוע. הוא התעשת ומיד שחרר כותרת נדושה ולא אחראית על הצורך בעונש מוות למחבלים, למרות שגם הוא מבין שלהצעתו אין סיכוי להתקבל, בוודאי שלא בתקופה הקרובה. כשבן גביר הבין שגם ההצעה הנוכחית של עונש מוות היא לא יותר ממכבסת מילים, הוא שחרר הצהרה מעוררת גיחוך עוד יותר, שלפיה משטרת ישראל חייבת לצאת למבצע "חומת מגן 2" כדי לעקור את הטרור מהשורש ולהעביר את המלחמה למגרש של המחבלים.
גם ההצהרה הזאת היא לא יותר מקשקוש. האלופים במילואים אליעזר צ'ייני מרום, שהיה מפקד חיל הים, ואלוף ישראל זיו, שהיה ראש אגף המבצעים בצה"ל, שותפים לדעה שמדובר באמירה לא אחראית שתבעיר את השטח. למשטרה אין לא את הכוח ולא את האפשרות לבצע את מה שהציע בן גביר, שמצטיין בדיבורים והרבה פחות במעשים.
גורם מדיני בכיר טען מיד אחרי הצהרתו של בן גביר ש"החלטות על מבצע מגן 2 לא מקבלים בשליפה על מדרגות בזירת פיגוע". הציבור מתחיל להבין שמדובר יותר בבלון מלא אוויר חם, מאשר בשר מקצועי לביטחון פנים. בן גביר מתפאר בזוטות, ומתהדר בלחץ שהוא הפעיל על ראש הממשלה לאטום את בתיהם של מחבלים שמעורבים בפיגועים.
הוא עשה זאת מבלי שערך קודם לכן בדיקה היכן מתגורר המחבל בפועל. מתברר שהסוגיה המשפטית היא לא פשוטה משום שהמחבל התגורר בדירה שאינה בבעלותו. קיימים חילוקי דעות מקצועיים לגבי השאלות אם אטימת בתים והריסתם מרתיעות מחבלים, ואם המניע תמיד אידיאולוגי. הערכה של גורמי הביטחון היא שהמניע לא תמיד אידיאולוגי. השב"כ תומך בהריסת בתי מחבלים כגורם מרתיע, אבל נראה שמדובר בהרתעה לטווח קצר. עובדה שלמרות הריסה ואטימה של בתים, הפיגועים נמשכים.
על פי מחקרים, בפיגועים שמבוצעים על ידי יחידים קיימת תופעה של חיקוי, מה שלא יעצור כנראה את גל הפיגועים בתקופה הקרובה. התערבותו של בן גביר בעבודת המשטרה מחייבת התערבות מיידית של ראש הממשלה, שנדרש להבהיר לשר לביטחון לאומי שהוא השר ולא המפכ"ל. בן גביר הבטיח משילות בצפון ובדרום ועכשיו הוא מבין שאין להבטחות שלו שום כיסוי בשטח.
מה שנותר לשולף המהיר ביותר במזרח התיכון הוא להלך אימים על המפכ"ל ועל הפיקוד הבכיר של המשטרה. צריך לקוות שהמפכ"ל ימשיך להפגין חוט שדרה יציב, לא ייכנע לדרישותיו ההזויות של בן גביר ולא יתפטר מתפקידו.