מה נדרש מהממשלה, מוסדות המחקר, חברות הטכנולוגיה ובעיקר מאיתנו הנשים, כדי להאיץ את הקצב?
חדשנות טכנולוגית היא מנוע הצמיחה מספר אחת כיום של ארגונים, תאגידים ומדינות. אנו בעיצומו של גל טכנולוגי-דיגיטלי חדש, שבו פיתוחים (דוגמת בינה מלאכותית) יעמדו בבסיסם של יישומים טכנולוגיים חדשניים רבים, שישנו ללא הכר כל תחום בחיינו. אך לקראת יום האישה הבין-לאומי עולה השאלה מה חלקן של נשים במהפכת החדשנות? מה חלקן של נשים בפיתוחים והמצאות חדשות? ואיך כל זה משליך על ייצוג שוויני?
מתברר שחלקן של נשים בעולמות הקניין הרוחני הוא נושא שכמעט ולא נחקר לעומק. רק בשנים האחרונות החלו לצוץ כמה מחקרים ראשוניים והם מלמדים, כי אמנם נשים רשמו התקדמות רבה בעשורים האחרונים, אך הדרך אל המטרה הנכספת - שוויון מגדרי בפיתוח המצאות ויצירות חדשות - עודנה רחוקה, זאת על אף שנשים מהוות כחצי מהאוכלוסייה ובמונחים של מאגר כישרון, מדובר על בזבוז משאב בלתי נתפס.
לא במקרה, ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), שמכנה את עצמו בצדק "רשות החדשנות העולמית", החליט השנה לגשת לבעיה הגלובלית הזו ולקיים את יום הקניין הרוחני העולמי שיחול בתאריך ה-26 באפריל, בסימן "נשים וקניין רוחני". בנימוקים העולים לבחירת הנושא הנפלאה, נכתב כי "נשים מעטות מדי משתתפות במערכות הקניין הרוחני. זה אומר שהן לא נהנות מיתרונותיו, וכשנשים מפסידות – כולנו מפסידים".
מטרת היום היא לעודד יותר נשים ממציאות, יוצרות או יזמיות להשתמש בכלי הקניין הרוחני כדי להגן על המצאותיהן ולהוסיף ערך לעבודתן, כך שיוכלו לפתח טכנולוגיות רבות וטובות יותר, להקים יותר עסקים בהובלה נשית ולתמוך בהתאוששות הכלכלות בעולם. נשמע שאפתני? לא בהכרח.
תחילה נבין את עומק הבעיה. מחקר שבוצע על-ידי משרד הקניין הרוחני בבריטניה העלה, כי בין השנים 1998-2017 שיעור הנשים הממציאות בעולם כמעט הכפיל את עצמו - מ-6.8% ל-12.7% - וכי מספר בקשות הפטנט, שכללו לפחות אישה ממציאה אחת, עלה מ-12% ל-21%. שינוי זה הוא גבוה יותר מאשר השינוי שחל במשך 30 השנים שקדמו לכך, 1965-1998, אז מספר הנשים הממציאות עלה מ-2%-3% ל-6.8%.
כמובן שהשינוי איננו אחיד מבחינה גיאוגרפית או מבחינת תעשייה. בין הארצות שנבחנו במחקר הבריטי, דווקא סין רשמה את הזינוק הגדול ביותר במספר נשים ממציאות בשנים 1998-2017. עוד מתברר כי נשים ממציאות חזקות במיוחד בתחומי הביוטכנולוגיה, הכימיה האורגנית והפארמה, כאשר כמעט במחצית מבקשות הפטנטים בתחומים אלה היו מעורבות נשים.
מחקר של WIPO משלים את המחקר הבריטי ומעלה, כי חלקן של נשים ממציאות בבקשות פטנט בין-לאומיות עלה מ-15.5% ב-2020 ל-16.5% ב-2021 וממש בקרוב יתפרסמו הנתונים לגבי 2022.
אך מוקדם לשמוח – על אף הגידול שנרשם בחלקן של נשים ממציאות בשנים האחרונות ובעשורים האחרונים, הגעה לשוויון מגדרי בתחומי החדשנות והקניין הרוחני עודנה רחוקה. בקצב הנוכחי נגיע, לפי WIPO, לשוויון מגדרי רק בשנת 2053. משמעות הדבר היא החמצה רבתי של פוטנציאל אנושי עצום בתחומי המחקר והפיתוח שחיוניים לכל חברה ולכל כלכלה, ומעל הכל - אי מיצוי הפוטנציאל האינדיבידואלי של נשים ברחבי העולם שסובלות מתת-ייצוג מחפיר ביחס לחלקן היחסי באוכלוסייה.
בישראל טרם נערך מחקר מקיף בנושא, אך ראוי לציון כי רשות הפטנטים הישראלית הקימה לאחרונה בצעד מתבקש אגף לקידום נשים בקניין רוחני שעוסק בכך, אך יש להניח שהמספרים כאן אינם שונים מהותית. אפשר להסיק זאת מנתונים אחרים. למשל, אנחנו יודעות מנתוני רשות החדשנות שמיזמים טכנולוגיים בהובלת נשים בישראל מהווים בסביבות ה-8% מכלל היזמות הטכנולוגית, ואחוז המיזמים של נשים שהוגשו לרשות החדשנות בשנים 2017-2018 עמד על כ-10% מכלל הבקשות במסלול חברות מתחילות.
אנחנו למדות מנתוני הלמ"ס, כי נשים היו פחות משליש מכלל השכירים בענף היי-טק הישראלי ב-2021. מסקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) במאי 2022, עלה שחלקן של הנשים בתפקידים הטכנולוגיים בענף נמוך מהייצוג שלהן בכלל התפקידים והוא 26% בלבד.
הפתרון: השתתפות במשחק
אז מה צריך ואפשר לעשות כדי להעצים את הנוכחות והייצוג של נשים בעולמות החדשנות ואיך הקניין הרוחני אמור לסייע לנו במשימה?
התשובה, בפשטנות, היא שקניין רוחני מאפשר לנשים להשתתף במשחק. כבעלת קניין רוחני בחברה אני מייצרת נכסים, משביחה את ערך החברה וגם צוברת לעצמי מוניטין וכוח מיקוח. במיוחד בעולמות המחקר והפיתוח, אך לא רק.
כיזמית, קניין רוחני מאפשר לי להוביל מהלכים מסחריים משמעותיים שייקחו את המיזם שלי קדימה, באמצעות השקעות, הנפקות ושותפויות אסטרטגיות ואגב כך להגדיל את כמות המיזמים בהובלה נשית.
כל אלה ועוד אחרים, הם הסברים לסיבה שקניין רוחני הוא ראי נפלא לחלק היחסי של נשים בעולמות היזמות והטכנולוגיה, והוא גם כלי עבודה כדי לייצר שוויון. כאמור, קניין רוחני הוא כלי משחק, ואם אנו רוצות לשחק בעולמות הטכנולוגיה והיצירה, מוטב שנדע להשתמש בו לטובתנו ונכיר את יתרונותיו וחשיבותו.
מילה טובה מגיעה למוסדות המחקר והאקדמיה להם תפקיד חשוב בהגדלת ייצוג הנשים בתחומי החדשנות והפטנטים. מהמחקר של WIPO עולה, כי בקשות פטנט שהוגשו על-ידי מוסדות מחקר ואוניברסיטאות הכילו את השיעור הגבוה ביותר של נשים - 24.3% ו-23.9% בהתאמה. במונחי עשור, מוסדות אלה רשמו את הגידול הגבוה ביותר של נשים ממציאות בעשור הקודם - 5.3%.
תפקיד חשוב לא פחות יש לחברות הטכנולוגיות עצמן. באופן היסטורי, מדובר בסביבת עבודה גברית, המאופיינת בהיעדר ייצוג מספיק של נשים בתפקידי מפתח ואיזון לא מספיק בין בית לעבודה. כל אלה הרתיעו מכניסה לתפקידים טכנולוגיים, והרבה מכך הם שרידים לא רלוונטיים של עולם העבודה הקודם בו לא היה נהוג ורווח לנהל משקי בית שיווניים – אך לא עוד ועידן חדש בפנינו.
שעת כושר לשינוי
כעת יש לנו שעת כושר לקדם שינוי, והוא מתחיל בייצוג מוגבר של נשים בתחומי היזמות, החדשנות והקניין הרוחני. עלינו להיות בעצמנו שגרירות רצון טוב של החדשנות הטכנולוגית ולהדהד את המסר שהגדלת ייצוג נשים – תתחיל מעגל הצלחה חדש.
לנשים הממלאות תפקידי מפתח בתוך מוסדות המחקר ובחברות הטכנולוגיות יש תפקיד חשוב בהעצמת נשים - הן בתוך הארגון עצמו, הן במוסדות מקבילים והן בתחומים משיקים. אני מרשה לעצמי להישאר אופטימית מאוד, מכמות הנשים הבכירות שאני רואה שמגויסות למטרה הזו, בין אם כמנטוריות, דוברות, או פעילות חברתיות.
אך חשוב לזכור, כי היכולת לייצר שינוי אינה שמורה רק לנשים בעמדות בכירות. בשנים האחרונות קמו קהילות יוצאות דופן של נשים בעולמות החדשנות והיזמות, שהייתה לי הזכות להשתתף ברבות מהן באופן אישי, והן כוללות נשים מתנדבות מכל עיסוק ותחום עניין – בין אם אלה השותפות שלנו בקהילת הנשים הצפונית "גליליידיס", שציינה לאחרונה את החברה ה-1,000 ושמה לעצמה למטרה לקדם נשים יזמיות בגליל והגולן; קהילת "יזמיות" הנפלאה המונה אלפי נשים יזמיות; קהילת "פמטק" שמתרכזת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים עבור נשים (ועל-ידי נשים) ועוד רבות וטובות שמקדמות נשים מדי יום ומובילות לשינוי חברתי-עסקי אמיתי בשטח.
יוזמות קטנות וגדולות - ממפגשי שולחן עגול ועד לתחרויות של יזמות נשית שמכוונות לשים את הנשים על הבמה – לכל אחת מאיתנו יש מה לתרום מכישוריה וזמנה וכך אנו יוצרות קהילות שהכוח שלהן לקדם אותנו כקבוצה, וכל אחת מאיתנו כאינדיבידואלית, הוא חזק, משמעותי ומשפיע.
לסיום, אם אחזור לעולם שלי, עולם הקניין הרוחני, צריך לזכור שפטנטים לדוגמה אינם ניתנים רק על המצאות גדולות ודרמטיות, אלא גם על המצאות שמבטאות התקדמות טכנולוגית קטנה. לפעמים צעד קטן מבשר על התקדמות המצאתית שהיא נכס עצום. כך לפעמים צעד קטן שלנו יכול לחולל שינוי ממשי.
ממפגשיי השוטפים עם יזמים ויזמיות אני יודעת שהחדשנות הישראלית מפספסת פוטנציאל אדיר שטמון ביזמיות, חוקרות וממציאות בגלל שהן לא מיוצגות בהתאם לחלקן היחסי באוכלוסייה. על כולנו להירתם לשורה של מהלכים, שיביאו לשינוי ויעמידו עוד סיפורי הצלחה ודמויות לחיקוי לנערות ונשים רבות שיבואו אחריהן. נעשה זאת לטובתן ולטובת החברה כולה כי במילותיה של WIPO - כשנשים מפסידות, כולנו מפסידים.
הכותבת היא ראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בישראל החוגגת 154 שנים, שאחוז הנשים בהנהלתה עומד על 80%. נשות הקבוצה עובדות באופן יום-יומי על מנת להגדיל את אחוז הנשים בעולם הקניין הרוחני ואחוז היזמיות בישראל.