בימים אלה מציינת ישראל את שנתה ה־75. אין עוררין על כך שישראל היא פלא. מדינה מודרנית ומתקדמת שהוקמה מתוך כיסופיהם של יהודים בכל רחבי העולם וצמחה מאפרם של ניצולי השואה וממאבקם של אנשי העליות השונות. ההצלחה של ישראל היא פנומנלית בכל תחום שמסתכלים עליו, ולמרות סיכויים נמוכים וסיכונים משמעותיים היא הצליחה להפוך למקום שאליו נושאים עיניים מכל רחבי העולם.
ההצלחה הישראלית נשענת על הערכים שמהם שאבה המדינה, ערכים שביטאו הדורות המייסדים בחייהם, כמו חלוציות, עשייה, הובלה, חידוש ותעוזה. תכונות אלה היו ההפך ממה שהייתה היהדות בגולה ומתארות את שאיפת לבם של מי שהגיעו לכאן כעולים.
מתוך התפיסה של הדורות המייסדים, וכמדינה חדשה ומתפתחת, מה ששיקף יותר מכל את דמותו של הישראלי היה החקלאות. החקלאים היהודים, שלעתים הכשרתם הייתה דלה, פעלו באומץ לב תוך הקרבה ותעצומות נפש, והחלו להקים ענף מפואר כאשר הם גואלים את אדמות הארץ.
הם יצרו תהליכים של יש מאין, כמו ייבוא פירות מהולנד והקמת משק חלב ישראלי, התיישבו באזורים הפריפריאליים של המדינה, התמודדו עם תנאים בלתי אפשריים, ובכך יישמו הלכה למעשה את אמרתו של יוסף טרומפלדור שקבע כי "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון - שם יעבור גבולנו”. בכך יצרו החקלאים אחיזה בקרקע ויצרו ליישוב העברי נכס אסטרטגי אשר משרת את ישראל מאז ועד היום.
אנו, החקלאים, הבנו משהו בסיסי וראשוני - כדי לחיות במקום ולהיות בו צריך "רגליים על הקרקע" ואחיזה באדמה. גם בימים אלה החקלאים הישראלים הם למעשה כוח החלוץ המרכזי של ישראל בעיבוד הקרקע.
הם מציבים את עצמם בקדמת המערך הכלכלי, המדעי והטכנולוגי של העשייה החקלאית ומספקים לתושבי המדינה את הרוב המוחלט של המזון הטרי שלה, ולמעשה מבטיחים את אורך הנשימה התזונתי שלה ובכך מבטיחים את נושא ביטחון המזון, נושא שבו מרבית מדינות העולם עוסקות זה שנים.
בהינתן האיומים סביבנו ולעתים מתוכנו, חוזקה של מדינת ישראל יהיה קשור באופן ישיר לאיתנותה של החקלאות הישראלית. היכולת לספק מזון לאזרחי ישראל תחת אש וללא תלות ביחסי החוץ או לחץ בינלאומי, היא הברומטר האמיתי שלנו.
לכן, בפתחה של שנה המוגדרת כשנת החלוציות, אין להתעלם מהקולות אשר מעוניינים לפגוע בחקלאות מתוך תפיסה שגויה שהכל ניתן לייבא. את החקלאים, המשקים והקיום הפיזי אי אפשר להביא מחו"ל, וגם לא להבטיח ביטחון מזון במציאות של מיתון עולמי ושינויים טקטוניים באיתני הטבע.
לא רבים יודעים, אבל ממשלת סין רוכשת בשנים האחרונות אדמות חקלאיות בכל רחבי העולם. הפעולה הסינית מבוססת על התפיסה כי העתיד יצריך יכולת ייצור מזון משמעותית, בייחוד על רקע ההתחממות הגלובלית.
בישראל בשנת 2050, יהיו קרוב ל־20 מיליון בני אדם. היעד המרכזי של החקלאות הישראלית יהיה, כמו היום, לספק את הרוב המכריע של התוצרת הטרייה לתושבי מדינת ישראל.
לשם כך צריך כבר היום להכשיר אדמות נוספות ומקורות מים שיאפשרו את הייצור הזה, ובעיקר לנצל את הידע החקלאי העצום שקיים בארץ, גם במחקר החקלאי וגם בפרקטיקה, ולהעמיד את נושא ביטחון המזון כיעד מרכזי לשנים הבאות. אם נרצה אין זו אגדה, הכל שאלה של סדר עדיפויות לאומי.
הכותב הינו מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל וחבר כנסת לשעבר