בעבר היו אומרים שאנחנו אלופים בהסקת מסקנות אישיות ועריפת ראשים, אך בפועל מסקנות ועדת הבדיקה לבריחה מכלא גלבוע מצביעות על הרבה בעיות, וכלל לא בטוח שהדברים יישארו בזיכרון הציבורי לאורך זמן.
נמצאו כשלים וליקויים, הנציבה לא תודח: הדוח המסכם של ועדת החקירה לבריחה מכלא גלבוע
במהלך חודשים ארוכים נבנתה ציפייה, בטח לאחר שנשלחו מכתבי אזהרה רבי רושם, כי למחדל יש כתובת ויש מה שנקרא "אבא" וגם "אמא". בפועל אין כך הדברים. צריך להצדיע למשרתי שב"ס, שעובדים קשה מאוד בתנאים מורכבים ובמציאות לא נוחה. למעשה הם השדרה המרכזית שמכסה על ליקויים מערכתיים רבים.
לאחר שמפקד כלא גלבוע לשעבר ובעת הבריחה פרדי גם שטרית ביקש לסיים את תפקידו זמן לא רב לאחר מכן מצא עצמו מפוטר אך נדמה כי לא המתפטר המפוטר הוא האשם הבלעדי. כמו בתסמונת הש.ג, יש כאן בעיה מערכתית.
אך לא הכל שלילי: במהלך עבודת הוועדה עבדו בשב"ס לתקן ליקויים, להשתפר ולפעול בכדי שהאירוע של הבריחה לא ישנה. כמו כן ניתנו למעורבים גזרי דין של 5 שנות מאסר בתקווה שירתיעו.
מזה שנים מתנהל עתירה להגדלת מרחב המחייה של התאים בבתי הסוהר המדינה לא עומדת ביעדים ובתנאים ומעדיפה לשחרר אסירים. המושג "חצר אחורית" מתאר היטב את מה שקורה בבתי הכלא, והתקווה שלי היא שאולי דוח הביקורת והפרסום שבו יאיצו את הצורך לפעול בכדי שהמציאות תשתנה אפילו במעט בארגון ובמתקני הכליאה.