התהליכים השליליים בירושלים מוכרים לכולנו נותחו ונטחנו עד דק, לעומת זאת הפתרונות טרם קיבלו את החשיפה והדיון הציבורי הראוי כדי לממש אותם.
מי יעשה את השינוי?ֿ
ברוב הערים בישראל תהליכי חזון, פיתוח ועתיד הם תהליכי up to bottom - הנהגת העיר הנבחרת יוזמת, מובילה ומשנה את העתיד של העיר לטובה, לעומת זאת בירושלים תהליכי השינוי הם bottom - up, השינוי מתחיל מלמטה, בחברה האזרחית, ביוזמות שטח ובתנועות חברתיות שצמחו מהשטח.
מודל ההשראה לשינוי
כדי להבין את ההשראה לשינוי צריכים להכיר את סיפורה של נבחרת האופניים הבריטית, שהייתה הכושלת ביותר באירופה עד שנת 2003 ואז מונה יו״ר חדש להתאחדות האופניים: סר דייב בריילספורד, האנטי קוסם האולטימטיבי.לשיטת הניהול שלו הוא קרא ״הצטברות של רווחים שוליים״ ומשמעותה היא כשאתה עושה שינוי זעיר ושיטתי לאורך זמן בכל התחומים החשובים - לאורך זמן השינוי מצטבר לשיפור של מאות ואלפי אחוזים. אחרי ארבע שנים של מאמץ שיטתי שלא הניב תוצאות גלויות, השינוי המריא באולימפיאדת בייג'ין 2008, האנגלים זכו ב-60% מהמדליות, ואז באולימפיאדת לונדון ב-2009 שברו תשעה שיאים אולימפיים ושבעה שיאי עולם, ובמצטבר הם זכו מאז במשך עשור ב- 178 תחרויות בינלאומיות, ואת כל זאת הם השיגו באמצעות שינויים מינוריים לרוחב כל האלמנטים החשובים להצלחת הרוכב.
ברוח שיטת השינויים המינוריים - הצלחת העיר ירושלים תלויה ביכולת שלנו לשנות באופן מזערי ושיטתי לאורך שנים את תחומי הליבה: מגורים, תעסוקה, חינוך, ותרבות, עם מטרה שאפתנית: להפוך את ירושלים לעיר הטובה ביותר בישראל לתושביה ולמבקרים בה מישראל והעולם.
בניית וטיפוח קהילות בעיר גדולה, היא נכס חברתי ראשון במעלה לכל תושב. עלות הקמה וניהולה של קהילה משקף ערך גבוה ביותר לחיי התושב ביחס להשקעה הכספית בהקמה וניהול קהילות. מגורים, כדי להאיץ תהליכי התחדשות עירונית, ראוי לתעדף הליכי פינוי בינוי בגובה כפול מהבניין המקורי לצד פרויקטים חדשים של בניה לגובה במעגל השכונות השני והשלישיֿ, מחוץ למעגל השימור. צפוף אך מתוכנן ברמה הגבוהה ביותר עם ניצול מיטבי של שטחי גגות ומקלטים כמרחב ציבורי וקהילתי משגשג.
תמיכה ממשלתית מוגדלת במוסדות ההשכלה הגבוהה של ירושלים להעלאתה לחזית המחקר העולמי ומשיכת חוקרים מובילים מרחבי העולם שישימו את ירושלים על מפת האקדמיה העולמית וירחיבו את קשרי המחקר הבינלאומיים. העוגן הרביעי הוא הקמת אימפריית תרבות ופנאי ארצית ובינלאומית - יצירת מגוון ענק של אפשרויות לבילוי תרבותי, קולינרי וספורטיבי אחרי שעות העבודה. בפרפרזה על המשל הטיבטי, עיר שאין לה פרח לחיות למענו לא תצליח להתקיים רק באמצעות פת לחם בהישג יד. תרבות ותוכן הן מוקדי משיכה ראשונים במעלה לאוכלוסיות יצרניות ולמעמד היצירתי.
בנוסף לירושלמים זו קריאה לציבור התל אביבי והישראלי להגיע להתנחל בלבבות ובבתים, לעבור לירושלים, להקים בה קהילות חדשות, ולעצב אותה ביחד איתנו, כמו המתנדבים מחו״ל בקיבוצים של פעם, כמו המתנחלים ביהודה ושומרון או החרדים והערבים בירושלים. לא ניתן לעצב מציאות בהפגנה אחת או מצעד דגלים או גאווה אחת לשנה. שינוי עומק במציאות דורש המעוניינים להיות שותפים - לשים את חייהם וגורלם בתוך המציאות שאותה הם רוצים לשנות. גם אם זה לתקופה של כמה שנים - קדנציה של שנת שירות מורחבת למשפחות ובוגרי אוניברסיטאות שרוצים להוביל שינוי בעיר.
שינוי חיובי לא יקרה בלי היפוך פרדיגמה לגבי הערבים והחרדים בירושלים, הם אינם הבעיה אלא חלק אינטגרלי מהפתרון, הם יכולים להוביל ולהשתלב כשותפים בדרך וככאלה הם גם ישמרו על התוצרים שלה מפני מתנגדים ושורפי אסמים שעוד יצוצו בהמשך.
היפוך פרדיגמה נוסף הוא בציר התחרות - במקום להתחרות בתל אביב, ירושלים תמצא השראה בעיר בירה מובילה בעולם מודלים מוכחים להצלחה.
הגיע העת לעדכן ולהפוך את הנחות היסוד לגבי ירושלים ומרחב האפשרויות שלה, לחשב מסלול מחדש, לפיתוח ויצירה לירושלמים שחיים אותה ועשויים להצליח במקום שבו התוכניות שהוצנחו עליה מלמעלה כשלו ונדחקו. ואם תרצו אין זו הזיה.
