עם סוף הקיץ חוזרים התלמידים למוסדות החינוך. הישיבות החרדיות התחילו בתחילת חודש אלול, והחינוך הממלכתי בספטמבר. המוסדות מוכנים, הצוות מחכה, הכיתות סוידו ומפגעי החצר תוקנו. אבל מבחינת התכנים, העניין אחר לגמרי. ודווקא על זה מדברים פחות.

"מחסור של מאות גננות": כיצד תיראה פתיחת השנה בגני הילדים?
בצל החקיקה: משרד החינוך פרסם את התוכנית לשילוב הרפורמה במערכת הלימודים

רבים מחוקרי החינוך מתארים מהלך חינוכי כספירלה. נושאים מסוימים חוזרים על עצמם בתוכנית הלימודים בשנים שונות. אף פעם לא חזרה על אותו הדבר, אלא לימוד של אותו נושא ברמה גבוהה יותר. כך גם בלימודי גמרא ומחשבת ישראל.

אך האם תוכנית הלימודים מתאימה למטרת החינוך? הרי חינוך איננו העברת ידע בלבד. אלא שניתן להעביר ערכים דרך המקצועות השונים. הנה, לא מזמן שמענו על רצון לוותר על לימודי תנ"ך. המשמעות היא ניתוק התלמידים משורשיהם ומכל זיקה לארצם.

לצערי, יש אנשים שבשבילם ארץ ישראל היא רק פיסת נדל"ן, ועל כל דבר שמפריע להם הם מוכנים לעזוב את הארץ. חלק מוכנים להעביר את ההון שלהם החוצה, ולא חשוב מה יקרה לכלכלת המדינה ולעובדים התלויים בהם. דברים חמורים יותר היו הסירוב לשרת בצה"ל, הקריאה לממשלות זרות להשפיע על ממשלת ישראל, הקריאה להחרים את ישראל ועוד. בני הנוער ראו גם חברי כנסת מכנים זה את זה במילים מבישות, חלק אפילו קפצו על שולחנות.

אז מה עושים? ראשית, שהמבוגרים האחראים ירסנו את עצמם ויחזרו לתרבות דיבור מכבדת ומכובדת. בזמן ההתנגדות להסכמי אוסלו ובזמן הגירוש מגוש קטיף, מנהיגי הציבור שהתנגד להם הקפידו שדברים מסוימים לא ייאמרו ולא ייעשו. ומה היום עם המתנגדים לרפורמה? איזו דוגמה הם נותנים לנוער? קיים ארגון אשר לפי מסמכי היסוד שלו, אמור לעודד גיוס לצבא. היום, בפועל הוא מסית לסירוב לשרת. והוא טוען על מוסר! גם את זה יש לתקן. ואם דיברנו על מוסר, אין צבא יותר מוסרי אפילו כלפי אויביו מצה"ל.

לתוכנית הלימודים חייבים להחזיר את הנושאים המרכזיים של עם ישראל. תנ"ך, תולדות עם ישראל, מאז ועד היום, גיאוגרפיה של ארץ ישראל. לצערנו, בזמן שהתקבלו החלטות הרות אסון למדינה, הרבה אנשים לא ידעו איפה המקומות שרצו לפנות.

יש ללמד את מה שגדולי האומה כתבו ועשו, דהיינו שאנחנו לא עם ככל העמים, לא עוד מדינה באו"ם. יש לחזור וללמד את חשיבותו של דגל הלאום וכבודו, ויש להניפו בכל מוסד רשמי. כנ"ל לגבי ההמנון.

חינוך הוא תחילת כל עזרה לצעיר להיות בן אדם. העניינים המרכזיים הם מוסר, מידות טובות, כבוד לזולת, עזרה לזולת, תרומה לחברה ולמדינה. זה עובד בד בבד עם לימוד מקצועות עיוניים המאפשרים להכיר את העולם, מה טוב ומה לא טוב בתרבות של עמים אחרים, מה מתאים לנו ומה לא. הצעקות על דמוקרטיה מראות היטב שרוב הצועקים לא יודעים באמת מהי דמוקרטיה.

נאחל לתלמידי ישראל שנה פורייה, שלא תהיה מושפעת מהלך הרוחות הרעות שיש שרוצים להפיח במדינה. נאחל להם שיגדלו בחוכמה ובמעשים טובים, שיהיו אזרחים טובים ונאמנים למדינת היהודים, המוכנים לגדול ולשרת ולתרום. 

הכותב הוא חבר ב"מבטחי" - פורום מפקדים לאומי