כשאת אומרת לא (בלידה), למה את מתכוונת?

רוב הנשים לא רגילות לבלות המון זמן בבתי חולים או בחדרי ניתוח (טפו טפו). כשאנחנו בסיטואציה זרה, יותר קל להרגיש אובדן שליטה. מי שמכיר את המקום, מי שהמקום "שלו" - שולט בסיטואציה. מחד אפשר לומר שזה מעולה. ראוי וצריך שהצוות בחדר הלידה (ובבית החולים בכלל) יהיה בשליטה, יחליט ויקבע מה סדר הדברים הנכון - ומאידך, לידה היא לא הליך רפואי רגיל, לא ניתוח להסרת ילד מהגוף (ונדבר על קיסרי בפעם אחרת).

הנחת היסוד שלנו בבית החולים, בעיקר בסביבה הזו, היא שהצוות מיומן, מוכשר, יודע ורוצה בטובתנו. כשאת מגיעה ללדת, בית החולים וכמובן גם המיילדת שמקבלת את הלידה ואותך, רוצה שהלידה תיגמר בידיים מלאות ובבריאות שלמה לכולם. כלומר, אנחנולא בצד אחד והצוות באחר. כולנו באותו צד. השאלה היחידה היא - איך נגיע כולנו יחד לצד השני, לסוף הסיפור.

לידה היא לא מסלול לינארי או קבוע מראש, וכל אחת תחווה משהו קצת שונה, בדרך שלה ובקצב שלה. הזמנים, התחושות והאירועים שקורים במהלך הלידה משתנים מאוד, ולכן קשה מאוד לדעת מראש למה בדיוק לצפות ואיך תגיבי לכל סיטואציה; ובכל זאת כדאי לעשות כמה דברים:

1. להיערך מראש, בין אם זה בקורס הכנה ללידה, או לקרוא על תהליך הלידהבאופן עצמאי
2. לוודא שבן או בת הזוג, או מי שמגיע איתך לחדר הלידה בקיא גם הוא - ומבין מה את היית רוצה בסיטואציה.
כשאת ומי שמגיע איתך לחדר הלידה מתכוננים ללידה, חשוב שתדברו ותבינו מה עשוי לקרות, אילו סוגי התערבויות יכולות להתעורר במהלך הלידה - ומה את מרגישה לגביהן. כשאת מבינה מה קורה סביבך ומה מציעים לך, יותר קל לקבל את ההחלטה שנכונה לך בסיטואציה.

כלומר, תחשבי עם עצמך, תתייעצי עם גורמים מוסמכים (ואל תקראי הפחדות ברשת, זה לא טוב ללב), ותביני - האם את רוצה להימנע ממשהו מסוים? האם היית רוצה לבקש אולוודא שדברים מסוימים יקרו או לא יקרו? כמובן שדברים יכולים להשתנות. הרי כמו שאמרנו, לידה היא לא מסלול ידוע מראש. ובכל זאת, חשוב שתגיעי לחוויה הזו ממקום מושכל ומודע.

זכרי שמותר לך לומר ״לא״ אחרי שהבנת את המצב. אם את רוצה לומר ״לא״ על משהו במהלך השהות בבית החולים והלידה - הנה כמה דברים חשובים:

1. כאמור - מותר לך. הלידה היא שלך, הגוף שלך, החוויה שלך. את לא חייבתלהסכים רק כי "ככה אמרו".
2. תשאלי. תשאלי למה, תשאלי איך הפעולה תתבצע, תשאלי אם אפשר לחכות אם זה כמה זמן או שזה חייב לקרות עכשיו. תשאלי.
3. נימוס ואסרטיביות. "אני לא מעוניינת, תודה" "אני רוצה לחכות עם זה לפחות כמה דקות", או "אפשר לחשוב על זה עם בן הזוג שלי ולהחזיר תשובה עוד מעט?".

רובנו לא רגילות להיות בבית החולים, וטוב שכך. רובנו גם לא כל כך רגילות להיות אסרטיביות כשלא נעים ואנחנו לא מבינות או לא רוצות משהו. תרגלי את השריר הזה, הואחשוב כמעט כמו (אם לא יותר) תרגילים לרצפת האגן.

מירי בליאכר היא דולה ומדריכת הכנה ללידה מדעת