ב־6 באוקטובר עסקנו בחלומות השלום עם סעודיה, החשובה במדינות ערב. טווינו חלומות על הסכמי שלום בין העמים, הסכמי סחר משמעותיים לכלכלת העולם, הסכמים ביטחוניים חשובים מעין הקמת ברית הגנה הדדית והסכמי סיום הסכסוך עם העולם הערבי. ב־6 באוקטובר דיברנו על תקווה, על אופק, על השותפות שתוביל לשינוי עולמי, על שלום של אמיצים בין ישראל וסעודיה, אשר יפתח את הדלת ויסלול את הדרך למדינות ערביות נוספות לכונן ברית שלום עם ישראל.
אירועי האנטישמיות בלונדון מתגברים: "פחד מוות להיכנס לעיר בסופי שבוע"
לאחר שיגור הטילים והמל"טים לעבר ישראל: המכה שחטפו החות'ים בתימן
ב־6 באוקטובר עלינו על יצוענו, עם לב שמח, עם תקווה גדולה, והתעוררנו למחרת, ב־7 באוקטובר, עם אסון, עם זוועות שבני תרבות אינם יכולים להכיל. התעוררנו למתקפת רצח, לטבח בלתי פוסק, לרצח חפים מפשע, התעוררנו לטיל שפוצץ את חלום השלום והתקווה.
שלוחותיה של איראן, ראש הנחש, הפרוקסי הרצחני שהעמידה לפתחנו, הרימו ראש, טבחו בבני אדם ובתקווה להותירה בראש ציר הרשע, מנודה מקהילת בני האדם, עזה על אזרחיה ומנווליה רצחה את השלום, את התקווה. במקום יונה לבנה היא שיגרה דם ואש ותִמרות עשן, ילדים חטופים, קשישות מובלות למנהרות, שחיטה, רצח, אונס, עריפת ראשים, חלאות המין האנושי. חמאס = דאע"ש.
איראן וגרורותיה ידעו שהשלום שבפתח יותיר אותם מחוץ למחנה. ערביי כל העולם ייחלו לשלום עם סעודיה, כולל ערביי ישראל. זה היה פתח לתקווה שתם עידן ציר הרשע, ציר השנאה, המניע את איראן והפרוקסי שלה. את המציאות הזו ביקש ציר הרשע לנטרל, להרוס, לבטל.
ב־6 באוקטובר מיליוני מוסלמים בעולם היו בטוחים כי עיר הנביא, מוחמד עליו הברכה והשלום, תהיה עיר השלום ההיסטורית ותחתום את הסכסוך הערבי־ישראלי.
עיני העולם היו נשואות למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, למחיר הדמים של הצטרפות איראן לרוסים וציר ציר הרשע המתרחב. עד ל־6 באוקטובר חמלנו על הנטבחים באוקראינה, עבורנו זה היה אירוע נוראי ורחוק, שאינו נוגע אלינו באופן אישי.
עתה המלחמה היא בביתנו. התופת, הזוועה, המראות האיומים - כל אלה אינם בקייב או בלובוב, אלא בבארי, בכפר עזה, בנירים ובשדרות. עיני כל העולם נשואות ממתינות לראות אם האור יגבר על החושך, אם הדמוקרטיה תכריע את הדיקטטורות. מ־7 באוקטובר הנחנו את החלומות בצד, וכולנו עסוקים במלחמה המוצדקת ביותר נגד חמאס־דאע"ש. כולנו נרתמים לסייע במשימת הניצחון של מדינת ישראל על פרוקסי ציר הרשע.
מחיר המלחמה הוא נורא, אך אין לנו ברירה אחרת. אנחנו חייבים לבוא חשבון דמים נורא עם נבלות האדם האלה, המחיר נורא - אך הם אלה הטרוריסטים, המשתמשים באזרחיהם, בילדיהם, בנשותיהם, בזקניהם, בתינוקותיהם כמגן אנושי, סוחרים בדם אחיהם, בני עמם.
לאחר שנחקור עד היסוד את הגורמים לטבח הנורא, לאחר שנתחקר את הכשלים שהובילו למחדל העצום, לאחר שנעשה הכל כדי לשקם את החורבן שזרעו המנוולים בדרום הארץ, לאחר שנציג תוכנית שיקום והשבת התושבים לבתיהם - נתפנה להמשיך.
מיד לאחר מכן, ללא דחייה, נשוב לבצר את הסכם השלום עם סעודיה. הניצחון הגדול על איראן והפרוקסי שלה יהיה הסכם שלום עם סעודיה. הסכם איתן, חזק, עוצמתי שאיתו נוביל את איראן וציר הרשע לפח האשפה של ההיסטוריה.
הכותב הוא איש חינוך ועמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן