ישראל מתנהלת בשני ערוצים מקבילים. הערוץ הביטחוני למיטוט חמאס והערוץ הפוליטי ההישרדותי של היום שאחרי. פך השמן של הנשיא ביידן מטפטף על מיטוט חמאס, פחות על אי־הבהירות של ישראל לגבי היום שאחרי. ההופעה של נתניהו במסיבת העיתונאים האחרונה הייתה הטובה ביותר מאז ה־7 באוקטובר, אבל עלולה להיות האחרונה של הממשלה שבראשותו.
המלחמה בדרום עזה תהיה מורכבת וממושכת יותר. אסטרטגיית עקב בצד אגודל שיפה לצפון הרצועה תהפוך עד מהרה לדשדוש בדרום וזה מדרון חלקלק שמזמין צרות בזירה הצפונית.
לפיד מזהה את השבר המתרגש ובא ותולה את האשם בנתניהו. גנץ עוקב בדריכות, אבל כבול לנתניהו. כל שצריך הוא כמה חברי ליכוד ממורמרים, אבל אסטרטגיית "לך ביבי" דווקא מלכדת את השורות בליכוד. הגורל של נתניהו וגנץ הוא כשל תאומים סיאמיים הרוצים להיפרד אבל מבינים שהפרידה תגזור עליהם גזר דין מוות. על פי תורת המשחקים, נתניהו וגנץ נמצאים בנקודת שיווי משקל נאש. לאך אחד מהם לא משתלם לשנות את הפוזיציה שלו, והם תקועים. הפנים של גנץ באותה מסיבת עיתונאים אחרונה אמרו את הכל. דווקא הביטחון העצמי של נתניהו מסגיר את אי־הוודאות המתרגשת ובאה. שיווי משקל נאש אינו בהכרח המצב היעיל, אומר הכלכלן האיטלקי פארטו. היכולת לקדם מצב אופטימלי תלויה בשיתוף פעולה של נתניהו וגנץ, אם רק יעצרו לרגע ויביטו היטב על כל התמונה. לא פשוט, כשלפיד ובן גביר מתנשפים בכבדות, מי לעבר גנץ ומי לעבר נתניהו.
אבל להיסטוריה כללים משלה, והפעם היא בוחרת לאפשר לנתניהו ולגנץ הזדמנות נוספת. שניהם התארחו בינואר 2020 בבית הלבן כדי לדון בפרטי תוכנית המאה של טראמפ. מי זוכר?
הדרך של ישראל לצלוח את הרוביקון תחת ניהולם של נתניהו וגנץ היא אחת: לנער את עץ השחקנים הבינלאומי והישראלי. הקושי הוא שעל שניהם להתעלות מעל האינטרסים ההישרדותיים ולחשוב לטווח ארוך. עליהם להצהיר על מחויבותה של ישראל ביום שאחרי לקידום רעיון שתי המדינות, אך בשינויים המחויבים שייערכו בתוכנית טראמפ - במשא ומתן, במספר פעימות תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בשיתוף כוח רב־לאומי אירופי ואמריקאי. עם מעורבות של מדינות ערב בראשות סעודיה וחיזוק הרשות הפלסטינית.
הכרזה כזו כיום היא דרמטית, אך מסמנת חזון מדיני שאליו יוכלו להתחבר מדינות העולם ומרבית הציבור בישראל. נס חנוכה תלוי בשני מנהיגים שכנפי ההיסטוריה זימנו להם הזדמנות נוספת.
הכותב הוא עו"ד, מומחה לממשל ומשפט ציבורי באקדמית תל אביב־יפו, מכהן כיו"ר מועצת החילוט במשרד המשפטים וכחבר המל"ג, מחבר הספר "אחריות ציבורית וצריכה פוליטית - ארבע רפורמות לישראל"