מדינת ישראל נאבקת בשעות אלה להשגת שלושה יעדים קריטיים, שמטלטלים אותה בחוזקה ומדרדרים אותה לשפל שכמוהו לא ידענו: מיגור שלטון החמאס ברצועת עזה, השבת החטופים משבי החמאס והשבת הביטחון והשקט לתושבי הצפון.
מימון המלחמה והשיקום: נדרש חישוב מס-לול מחדש | דעה
הנוכחות האמריקאית במזרח התיכון מתקרבת לצומת החלטות קריטיות | יעקב נגל
מדובר במציאות שכמוה לא ידעה המדינה מאז הקמתה. לאורך 76 שנות קיומה ידעה מדינת ישראל מלחמות, משברים וטלטלות רבות וקשות. אלא שלמזלנו היו אז ממשלות - טובות יותר וטובות פחות - שידעו להוציא את המדינה למציאות טובה יותר.
הבעיה היא שמדינת ישראל מונהגת כיום על ידי ממשלה כושלת, נטולת יכולת אלמנטרית להנהיג את המדינה במצבה הנוכחי. ממשלה שאין לה רוב בעם, שרובו הגדול מבקש ומייחל להחליפה בהקדם. ממשלה שהעומד בראשה ומפלגת השלטון בהנהגתו לכודים במלתעות שותפיהם הקיצוניים, שאוחזים בצווארם ומוליכים אותם על פי משנתם הקיצונית - שיש בה לערער את קיומה של המדינה בהתנהלות בלתי אחראית והזויה.
מה שעצוב במציאות הקשה הזו זה שלאן שלא פונים, קשה עד בלתי אפשרי למצוא לזה פתרון. בחירות בעת מלחמה, כשחיילינו בחזית הדרום והצפון, לא באות בחשבון. הקמת ממשלת חירום לאומית, פרגמטית ויעילה, בשיתוף יש עתיד וישראל ביתנו ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא חלום רחוק ולא מציאותי. שכן, ברור שנתניהו מעדיף להציב את עתידו הפוליטי לפני המדינה, ואינו מוכן להתנתק לרגע משותפיו הקיצוניים שאוחזים בחבל ההצלה שלו.
מנגד, מי שיחפש כאן גילוי של אחריות לאומית, אזרחות למופת ונאמנות למדינה מצד חברי הכנסת של הליכוד - יתקשה למצוא אפילו צדיק אחד ביניהם שיגיד "די, ההתנהלות הזו פוגעת המדינה".
בתוך כל אלה ניתן לחוש כיצד תחושת ה"יחד ננצח" מתפוגגת. בימים הראשונים של המלחמה היא הורגשה ויצרה תחושה שאירועי השנה שחלפה, עם הניסיונות לקדם הפיכה משפטית וההפגנות ההמוניות נגדה, חלפו עברו. אך מתברר שהקיטוב בעם היה ונותר, ואפילו מחריף. הפצת הקונספירציות והספינים על כוונת השב"כ להפיל את נתניהו, על השיחות כביכול של בעלה של שקמה ברסלר עם סנוואר ערב המלחמה, לצד המתקפה על הרמטכ"ל, אלוף פיקוד מרכז ועוד – מוכיחות שאחדות, שקט ושלווה לא ישררו כאן, גם אם נסיים את המלחמה הזו בהשגת היעדים.
אם פעם דיברו כאן על שתי מדינות לשני העמים כפתרון לבעיה הפלסטינית, נראה שאחרי המלחמה הזו ניאלץ לדבר כאן ברצינות על שתי מדינות לעם אחד, עם מפוצל ומקוטב, המצוי במלכוד. למזלו הגדול, נותר בו עדיין צבא נפלא, חזק ונחוש, שמאחד את לוחמיו לעם אחד - עם שחוזר לסורו כשלוחמיו פושטים את המדים.
כל מי שינסה להגיע לשורש התופעה, למצוא פתרון לבעיה הקשה הזו שמדרדרת את המדינה והורסת את כל מה שנוצר והוקם כאן בדם, יזע ודמעות לאורך השנים, יגיע למסקנה שאת המצב הזה, את המלכוד הזה, יצר אדם אחד - ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא ישב על כיסא ראש הממשלה יותר מדי שנים, כשרוב הזמן עסק באחיזת עיניים, בהבטחות ללא כיסוי, תוך הזנחה פושעת של תחומים רבים. ראש ממשלה שדאג בעיקר לשרידותו ולהאדרת שמו, שמעולם לא הודה בטעויות ובמחדלים, שבורח מנטילת אחריות ותמיד יודע למצוא את האשמים התורנים, כשהמציאות היא קשה וכואבת.
ראש ממשלה שעל מנת לשרוד התחבר לפלגים הקיצוניים בעם, שהיו בשולי החברה הישראלית, ובכך גרם להשתלטות שלהם עליו ועל סדר היום של מדינת ישראל. זו הופכת להיות בעזרתם למדינה קיצונית ותיאוקרטית.
עם העובדות הללו יסכימו היום חלק גדול מתומכיו הנאמנים ביותר של נתניהו. אלה שלאורך שנים תמכו בו ובחרו בו, והיום ניצבים בדאגה כמו כל עם ישראל - מול השבר הנורא.