נאומו של חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה - נאום שני בתוך שבוע – הוקדש כקודמיו להעלאת המורל של אנשיו, שלמעלה ממאתיים מהם חוסלו בידי צה"ל מתחילת המלחמה, כמו גם להרגיע את הלבנונים שרובם ככולם אינם רוצים במלחמה וחוששים כי נסראללה גורר אותם אליה.
נסראללה מאיים: "יש לנו יכולות מדויקות של טילים, יגיעו עד אילת"
מכיון שלנסראללה לא היה הרבה מה לחדש הוא חזר על סיפורי הכזבים שלו ולפיהם במלחמה בעזה חמאס הוא המנצח, וזאת כמובן תודות לסיוע שמעניק לו חיזבאללה. נסראללה יודע, וכך גם יודעים תומכיו, שבכך אין כל אמת וכי למרות הצטרפותו של הארגון למערכה בעקבות מתקפת הטרור והרצח של החמאס ב-7 באוקטובר הוא לא הצליח למנוע מישראל להפנות את כל מאמציה לעזה, להכות בחמאס, להשתלט על מרבית מעוזיו ולהתקרב להכרעה צבאית למולו.
אמת, ממשלת ישראל – ככל הנראה בפניקה שאחזה בה בימים הראשונים של המלחמה – מיהרה לפנות את תושבי הצפון מבתיהם מחשש כי חיזבאללה ילך בעקבות החמאס ויתקוף את יישובי הצפון. זהו הישג שחיזבאללה מתגאה בו הגם שמאות אלפי לבנונים נאלצו אף הם לפנות את בתיהם מצד הלבנוני של הגבול.
אבל השאלה החשובה היא כמובן מה הלאה? שהרי שני הצדדים – ישראל וחיזבאללה – החליטו בקריצה שבשתיקה האחד לשני, לנהל עימות מבוקר לאורך הגבול בין שתי המדינות ולהגביל עימות זה למטרות צבאיות בעומק כמה קילומטרים מקו הגבול. אלא שקשה לשמור על הכללים לאורך במשך למעלה ממאה וארבעים ימים ואך טבעי הוא שמפעם לפעם העימות זולג אל מעבר לקוים האדומים של שני הצדדים. כך קרה גם השבוע עת צה"ל הגיב בנחרצות על ירי טילים קטלני לעבר צפת והרג כמה מפעילי חיזבאללה וכן אזרחים לבנונים ששהו בסביבתם. נסראללה הבטיח אפוא בנאומו להגיב על ארועים הללו ולפגוע אף הוא באזרחים ישראלים, אך הדגיש כי מדובר בתגובה ולא בשלב חדש במלחמה.
הבעיה של נסראללה היא שהכדור אינו יותר בידו. הוא מצוי בידי ישראל. סבלנותה של זו הולכת ופוקעת ומנהיגיה חוזרים ומאיימים כי אם לא ימצא הסדר מדיני שישיב את השקט לגבול הצפון וירחיק מקו הגבול אל אנשי חיזבאללה תעשה זו ישראל בעצמה תוך הפעלת כוח צבאי.
זהו תרחיש שמפחיד את נסראללה שאינו רוצה בעימות כולל משום שהוא יודע שבמהלכו הוא יכול אמנם לפגוע בישראל פגיעות כואבות, אבל בסופו של עימות שכזה ביירות וכל לבנון יהפכו לעזה שנייה, ויותרו עיי חרבות נטושים.
משום כך נסראללה מאיים וזה בעצם הדבר היחיד שנותר לו כדי לנסות ולהרתיע את ישראל ולמנוע את מהלומה המתקרבת על ראשו וראשה של לבנון. נסראללה הזהיר אפוא בנאומו כי לחיזבאללה יש טילים מדוקים היכולים להגיע עד אילת. אלא שבאיומים אלו אין חדש ונסראללה כבר השמיע אותם לא פעם בעבר. אכן, לחיזבאללה יש טילים היכולים לפגע במטרות בישראל ולגרום לה אבדות ונזקים, אבל כשכל עצמתו של צה"ל תופנה צפונה למול חיזבאללה, שאינו צבא עם חיל אויר, שיריון וארטילריה, לנסראללה אין כל סיכוי.
שני דברים חשובים שאמר נסראללה היו התחיבותו להמשיך בלחימה כל עוד האש בעזה נמשכת, וכן סרובו הנחרץ לכל הסכם מדיני שיהיה כרוך בויתורים מצד הארגון – כמו למשל נסיגה אל מצפון לליטני. זהו מסר ברור לאותם נאיבים, בפריז ובוושינגטון ואולי גם אצלנו, שעדיין בונים על הסכם מדיני שיעניק לנסראללה הישיגם – למשל סימון הגבול שיטיב עם הדרישות הלבנוניות – ובתמורה הוא יפסיק את האש וירחיק את אנשיו מגדר הגבול.
נאומו של נסראללה בא אחרי שבוע של נאומים ואיומים, וגם תקריות בעצימות גבוהה לאורך הגבול. אבל עתה דומה שהכדור עובר למגרש הישראלי. ומכאן נשאלת שאלה האם ממשלת ישראל מוכנה להשלים עם המשך המצב הקיים לאורך הגבול עוד שבועות ארוכים, ומשמעות הדבר שאתושבי הצפון לא יוכלו לחזור לבתיהם, וכן האם תהיה ישראל מוכנה לקבל חזרה למציאות של ערב ה-6 באוקטובר עת אנשי חיזבאללה נמצאו לאורך קו הגבול.
יש לקוות שישראל תמצא את הכוח הנדרש כדי להתמודד עם האתגר בצפון כפי שהיא מתמודדת בהצלחה בשעות ובימים אלו עם אתגר החמאס בעזה.