נשיא ברזיל, לואיס אינסיו דה סילבה, המכונה "לולה", השתתף בתחילת השבוע במסיבת עיתונאים שנערכה באדיס אבבה במסגרת פסגת מנהיגי האיחוד האפריקאי. במהלך מסיבת העיתונאים אמר "מה שקורה ברצועת עזה זו לא מלחמה, זהו רצח עם. מה שקורה לא קרה כמעט בשום רגע אחר בהיסטוריה וזה קרה רק פעם אחת כשהיטלר החליט להרוג את היהודים". בשבוע שעבר בעת מפגש של הליגה הערבית שנערך בקהיר בשיחה עם עיתונאים גינה לולה את מתקפת החמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר ואת חטיפת האזרחים הישראלים – "זו הייתה מתקפת טרור", הדגיש.
חיזבאללה עולה מדרגה? כטב"מ נפל ביישוב סמוך לעכו
"נביאת ההתפכחות" מהשמאל טוענת: "הטבח הוא מה שהפלסטינים רוצים"
"האם לולה אנטישמי?" או לכל פחות "אנטי-ישראלי", שאלו רבים. על השוואת האסון ההומניטרי ברצועה וההרג ההמוני של פלסטינים לשואת היהודים בידי הנאצים הוא מסרב עד עתה להתנצל, חרף הסערה הבינלאומית שעוררו דבריו. לגבי השאלה האם הוא אנטישמי התשובה היא שלילית.
לולה הוא הנשיא הברזילאי שביקר הכי הרבה פעמים בישראל, שלוש פעמים, הראשון שעשה את זה במסגרת התפקיד ותמיד בהזמנת משרד החוץ. ביקורו הראשון בישראל נערך ב-1993 כשכיהן ראש האופוזיציה בברזיל ובהזדמנות זו ישבתי עמו במשך שעות ארוכות במלון הירושלמי בו שהה. מתברר שהאורח הברזילאי של משרד החוץ הישראלי לא לקח בחשבון שבימי שבת הלו"ז ריק ושמח היה לשוחח ב"פורטוניול" (שילוב של פורטוגזית וספרדית) עם כתב של עיתון "דבר" – כותב שורות אלה. מה גם שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו ולא היו לו האמצעים לצאת מהמלון שלא היה בין המפוארים שבבירה.
בשיחה גילה לולה בקיאות גדולה בתולדות היהודים ואף בקורות השואה באירופה בימי הנאצים. רבים מיועציו היו אז יהודים, פעילים במפלגתו – מפלגת העובדים שהקים ומאז שהציג לראשונה את מועמדות לנשיאות ברזיל – יהודים רבים תומכים בו. הייתה זו בקיאות מפתיע בחיי היהודים כי לולה הוא אוטודידקט. בשיחה הוא סיפר לי על תחנות חייו שכללו שנות עבודה במפעלי הרכב הגדולים. שם נבחר לראשונה כדי לעמוד בראש ועד עובדים שפעל במחתרת בעקבות הדיכוי של החונטה הצבאית ששלטה בברזיל במשך שנים רבות.
"לולה, נבחר בך כדי שתייצג אותנו במידה ותלמד קרוא וכתוב כמו שצריך", אמרו לו חבריו ולולה נאלץ להסתייע בסטודנטים מן השמאל שלמדו באוניברסיטת סאו פאולו כדי להשלים את השכלתו הלא-פורמלית. מאז שלולה נבחר כדי לעמוד בראש ועד עובדים ויו"ר איגוד עובדי המתכת עברו יותר מחמישים שנה ומים רבים זרמו באמזונס. הוא היה אחד הנשיאים הפופולריים ביותר בארצו בגלל מדיניות הרווחה המתקדמת שהנהיג במהלך נשיאותו, בין 2003 ל-2010.
דה סילבה הוא נשיאה של המדינה הגדולה באמריקה הלטינית ולאמירותיו הפוליטיות משקל רב - ממקסיקו בצפון ועד לארגנטינה וצ'ילה בדרום. אך דבריו מתחילת השבוע בבירת אתיופיה אינם מנותקים מהרוח הנושבת ביבשת הרחוקה. פרט לנשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי (המכונה "אל לוקו" -המשוגע), ברוב המדינות קיימת התנגדות קשה - רשמית וברחוב, למדיניות ממשלת נתניהו בשטחים בכלל ובעזה בפרט.
יש את הקושרים את מדיניות ישראל והמלחמה בעזה לאסטרטגיה הגלובלית של ארצות הברית ("האימפריאליזם היאנקי") והסיוע הכלכלי והצבאי הענק שממשל ביידן מעניק לישראל לשמירת האינטרסים במזח התיכון של המעצמה העולמית מספר אחת. יש שסבורים שלפלסטינים מגיע, סוף-כל-סוף, מדינה עצמאית לצידה של ישראל. התנגדות רחבה זו הידהדה, ללא ספק, בדבריו של נשיא ברזיל.
הכותב הוא מתמחה בהיסטוריה ופוליטיקה של אמריקה הלטינית, אוניברסיטת תל-אביב