ב-20 באוקטובר 2023, הנשיא ג'ו ביידן ביקש מהקונגרס לאשר חבילת סיוע מיוחד לישראל, אוקראינה וטאיוואן, ותקציב להגנת הגבולות בהיקף כולל של 105 מיליארד דולר. מתוך הסכום הזה, אוקראינה הייתה אמורה לקבל 61 מיליארד וישראל 14.3 מיליארד.
ח"כ גוטליב בביקורת חריפה על ארה"ב: "מנעה ממני ניצחון, מה מעניינת הברית הזו?"
לאחר שארה"ב עמדה לצד ישראל: הפלסטינים מאיימים על וושינגטון
נשיא ארצות הברית אינו יכול להוציא סנט אחד בלי אישור הקונגרס, ועל היקף התקציבים וההוצאות הוא זקוק לאישור הן של הסנאט והן של בית הנבחרים. לדמוקרטים היה רוב קטן בסנאט שתמך בבקשת הנשיא, אבל לרפובליקנים היה רוב קטן בבית הנבחרים, ולכן היה צורך להשיג את תמיכתם. ביידן הוסיף את התקציב להגנת הגבולות כדי לזכות בתמיכת הרפובליקנים, שזה היה נושא חשוב עבורם. התכסיס הזה לא עבד.
הרפובליקנים תמכו בסיוע לישראל אבל התנגדו לכרוך אותו בסיוע לאוקראינה. היו בקרבם צירים בדלנים, שגם היום מצדדים בעמדה של פוטין, או שחשבו שביידן מעניק לאוקראינה צ'ק פתוח ויותר מדי משאבים, ואילו תומכי טראמפ הקיצוניים לא רצו לאשר שום תקציב לביידן - כדי להביך אותו ולהשבית את יכולתו לנהל מדיניות חוץ.
מצד שני, ביידן עמד על אישור כל החבילה ולא היה מוכן לפרקה. בשל המחלוקת, הסיוע המיוחד נתקע בקונגרס חודשים ארוכים עד יום שבת האחרון.
שני גורמים הביאו לשינוי בעמדת הרפובליקנים. התקיפה האיראנית חסרת התקדים על ישראל, וההבנה שהכטב"מים שאיראן שיגרה לישראל הם מאותם הדגמים שרוסיה משגרת לאוקראינה; והשינוי בתפקיד יו"ר בית הנבחרים.
ההתקפה האיראנית הבליטה את הברית הרוסית איראנית ואת הצורך הדחוף לסייע לאוקראינה, שצפויה בקיץ לעמוד מול מתקפה רוסית משמעותית כדי להכניעה. אנשי טראמפ גרמו להדחת יו"ר בית הנבחרים קווין מקארתי שנטה להעדיף את האינטרסים הלאומיים על פני אינטרסים צרים, ובחרו במקומו את מייק ג'ונסון, ציר לא ותיק ממדינת לואיזיאנה.
ביידן ראה בהתקפה האיראנית הזדמנות כדי ללחוץ על ג'ונסון לאשר את הסיוע התקוע. אנשי טראמפ איימו להדיח אותו, אבל ביידן רקם עסקה עם ג'ונסון, והבטיח לו שבניגוד לפעם הקודמת, אם הרפובליקנים ינסו להביע בו אי אמון - הדמוקרטים לא יצטרפו אליהם.
המהלך הזה סיכל את תכנית אנשי טראמפ. ג'ונסון העלה להצבעה ארבע הצעות תקציב נפרדות. החלק הישראלי היה בהיקף המקורי של 14.3 מיליארד דולר אבל נוספו לו סיוע הומניטרי בסך 9 מיליארד דולר לעזה ולזירות אחרות, תמיכה בפעולות צבאיות אמריקאיות במזרח התיכון ו-400 מיליון דולר במימון תוכנית מענקי ביטחון ללא מטרות רווח.
אישור הסיוע לישראל עבר ברוב של 366 מול 58, כאשר 37 דמוקרטים ו-21 רפובליקנים הצביעו נגד. הדמוקרטים המתנגדים היו בעיקר את אלה שקוראים לעצמם "פרוגרסיבים" ואילו הרפובליקנים המתנגדים היו בעיקר בדלנים או נאמני טראמפ, שמתנגדים עקרונית לכל חוק שביידן מציע. דומה למדיניות של נתניהו בעידן ממשלת בנט-לפיד כאשר הוא הורה לאופוזיציה שבראשה עמד, להצביע נגד כל חוק של הממשלה, גם לאלה שהיו חשובים לימין - כמו התקנות של שעת חירום ביו"ש, או למדינה, כמו החקיקה שנדרשה לאפשר פטור לאזרחי ישראל מוויזה לבקר בארצות הברית.
לשם השוואה, הסיוע לאוקראינה עבר ברוב של 310 נגד 112, אבל הסיוע לטאיוואן עבר ברוב של 385 נגד 34 בלבד. ההצבעה הפעם הראתה שרוב גדול בשתי המפלגות עדיין תומך בישראל, והמתנגדים מייצגים רק את האגפים הקיצוניים בשתי המפלגות. אבל בכל זאת, מספר המתנגדים לסיוע לישראל היה גבוה לעומת הצבעות בעבר - גם בתחילת המלחמה נגד החמאס בעזה.
בעת הדיון וההצבעות התקיימה מחוץ לבניין הקונגרס הפגנה של פרו-פלסטינים שקראה "לבנה אחר לבנה, קיר אחר קיר, הציונות תיפול". בראד שניידר, ציר דמוקרטי מאילינוי, הזכיר לעמיתיו שהצביעו נגד הסיוע לישראל: "הם לא קוראים לשלום ולשני העמים ששוכנים באותה ארץ לחיות יחד ולבנות עתיד משותף. הם קוראים להשמדת ישראל ולרצח העם היהודי. אז אני יודע באיזה צד אני נמצא".
במקביל לאישור הסיוע לישראל ולהטלת הווטו במועצת הביטחון בשבוע שעבר על הצעה לקבל את פלסטין כחברה מלאה באו"ם, משרד החוץ האמריקאי הדליף שבכוונתו להטיל סנקציות חסרות תקדים על גדוד צה"ל "נצח יהודה", שפועל בעיקר ביו"ש.
מאחורי האיום עומדת "תקנת לייהי" מ-1997, על שמו של הסנאטור האנטי-ישראלי, פטריק לייהי מורמונט, שאסרה על אספקת נשק אמריקאי למדינות שמפרות זכויות אדם. הוא עצמו, שפרש מהסנאט בינואר 2023, הצהיר שבעזה ישראל מפרה את התקנה שעל שמו, ודרש מביידן לעצור את אספקת הנשק לישראל. כך גם עשו רוב הצירים הדמוקרטים שהצביעו נגד הסיוע לישראל.
ההודעה על הכוונה להטיל סנקציות על "נצח יהודה" קשורה למחלוקות בסיעה הדמוקרטית ולניסיון של ביידן לנטרל את הביקורות של הפרוגרסיביים, הצעירים והמוסלמים, אבל גם להתפרעויות המתנחלים ביו"ש, ולמדיניות של ממשלת נתניהו ושריו הקיצוניים סמוטריץ' ובן גביר.
הטלת סנקציות על "נצח יהודה" עלולות לגרום לקשיים ולאתגרים משפטיים קשים בארגונים בינלאומיים, וגם בקרב מדינות אוהדות, ולכן יש לעשות כל מאמץ למנוע אותן. טוב עשו גנץ ואיזנקוט שביקרו את כוונת ביידן, וטוב יעשה נתניהו אם אחת ולתמיד ירחיק, או לפחות ירסן, את בן גביר וסמוטריץ', שגורמים נזקים כבדים לביטחון ישראל וליחסיה עם ארצות הברית.
פרופ' גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.