הנשיא הרצוג זוכה לחיבתם ולהערכתם של רבים מאוד מאזרחי ישראל אך לעתים בעלי טורים מסוימים נוהגים לבקרו בחומרה. בעיקר הם תוקפים אותו על סגנונו הפושר בעיניהם ועל לכאורה אי־נקיטת עמדות נחרצות בנושאים חיוניים.
גברתי הנשיאה: האם אשתו של ראיסי תחליף אותו בתפקיד?
משפחות החטופים לא מתרגשות מהמו"מ המתחדש: "תנאי העסקה לא ישתנו"
מובן שכל אחד וטעמו שלו, וכמו כן ברור שסמכויותיו החוקיות של הנשיא מוגבלות. אך מעבר לכך אני מבקש להציע הסתכלות שונה על אופי פעילותו של הנשיא. לדעתי דווקא דרכו הזהירה והמכילה מפגינה בדרך כלל ביטחון עצמי רב יותר. הפוליטיקה הישראלית של העשורים האחרונים הפכה במידה רבה לבוטה וקנטרנית. רבים מהפוליטיקאים בחרו בסגנון דיבור חריף כדי לבטא את קיומם בשיח הציבורי.
ואף יותר מכך: לא פעם הזהות העצמית שלהם דלה למדי ובעיקר מתבטאת באופן שבו הם מרחיקים את עצמם מאחרים ובעוצמה שבה הם מתקיפים את עמיתיהם. מעטים הפוליטיקאים המעמיקים בפיתוח ענייני ומעמיק של עמדותיהם ורוב הדיבור נראה כמשחק של תגובות והתחכמויות. הרצוג מייצג דרך שונה לגמרי. גם כשר הרווחה, גם כיו”ר מפלגת העבודה ובוודאי כנשיא, הוא מייצג בבהירות את עמדתו האישית והפוליטית.
במובן רב הוא אחת הדמויות היחידות בציבוריות שהמונח מדינה יהודית ודמוקרטית הוא אכן המצע המחייב והמנחה בפועל את פעילותו. הסגנון הזהיר שלו נובע בעיניי גם ממזגו ומאופיו אבל גם מהביטחון שלו בדרכו האישית, היהודית והציבורית. עמדה זאת אף אפשרה לו לפעול להקטנת הנזק בעת הניסיון להפיכה המשפטית וכן לאפשר לרבים מאוד מהאזרחים לראות בבית הנשיא, ובו וברעייתו, כתובת למצוקותיהם הלאומיות והאישיות.
עובדה היא שגם בכל הנוגע ליחסי החוץ של ישראל עמדתו מושמעת היטב ובכבוד ברוב מדינות העולם, כולל במקומות המתייחסים לממשלת ישראל בשלילה. המלחמה הקשה מעמידה את המערכת הציבורית במבחן קשה ואף חמור. חוסר האמון ברשויות השונות גדל ביותר ובעיניי הופך לאיום ממשי על הממלכתיות הישראלית.
במצב זה הציפייה מהנשיא גדלה וכמובן גם הצורך לשמר את מוסד הנשיאות. גם אי אפשר להתעלם מהשבר שבו אנו מצויים. סבלם האישי של רבים בתוכנו הוא חסר תקדים והמצב הכולל של ישראל בתוכה וביחסים עם מדינות העולם קשה. במצב מסוכן זה אני מניח שהנשיא שוקל בדעתו כיצד יוכל לתרום עוד יותר לקיומנו התקין כמדינה וכחברה. אולם גם עתה חלות עליו מגבלות חוקיות.
כשלעצמי אני בדעה שאין מנוס מקיום בחירות בהקדם, וכי הכרעה חדשה של הבוחר עדיפההן על המשך כהונת הממשלה והן על מהלך כלשהו
בכנסת הנוכחית שיביא לשינוי על חודו של קול ויגביר את המתח הפנימי. אמונתי ותקוותי הן שהנשיא ימצא את הדרך המתאימה מתוך ניסיונו
ותבונתו לתרום באופן פעיל לכיוון זה. ייתכן ששילוב של הקמת ממשלה רחבה (כולל לפיד, ליברמן וסער) תוך חקיקת חוק לבחירות חדשות
בתוך שנה הוא כיוון מתאים.
אני מניח שישנן אפשרויות נוספות. דווקא משום שהרצוג פעל עד כה בזהירות ובכבוד, ודווקא משום תרומתו הגדולה לקיומה של פוליטיקה אחרת בארצנו, זאת של שיח רעיוני מכבד, אני מאמין שימשיך להיעזר במעמדו הציבורי המיוחד להיפוך המגמה השלילית. ברורה ליתרומתו לחוסנה של המדינה, ברורות לי המגבלות החלות על פעולות הנשיא, ועם זאת ברורה לי אחריותו הלאומית העמוקה לחיפוש כל דרך אפשרית להשפיע על מהלך הדברים.