יועצו לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, ג'ייק סאליבן, ביקר בישראל ובסעודיה באמצע מאי והציע חבילת נורמליזציה סעודית-ישראלית, שתוביל לדבריו להגברת היציבות והביטחון באזור. נתניהו דחה את ההצעה, שדרשה מישראל ויתורים משמעותיים חדשים שנתניהו לא מוכן ולא רוצה לעשות: סיום המלחמה בעזה והתווית דרך שתוביל למדינה פלסטינית.
גם במחיר נורמליזציה עם סעודיה - הישראלים מתנגדים למדינה פלסטינית
ביידן מחפש בכח הצלחה דיפלומטית לקראת הבחירות והוא עשוי להתקדם לעסקה סעודית, שתשאיר את ירושלים מאחור. סאליבן ניסה להחיות את המומנטום להסכם הנורמליזציה, שנראה קרוב מאד לפני שבעה באוקטובר. תנאי ההצעה הקודמים הקנו לכל צד רווחים לצד סיכונים. בהצעה החדשה, ארה"ב וסעודיה הפכו לנשכרות והמפסידה הגדולה הייתה אמורה להיות ישראל.
בעסקה הקודמת, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן (MBS) אמור היה לקבל שלוש דרישות עיקריות: ברית הגנה עם ארה"ב, חבילת נשק חדשה ומתוחכמת (כולל יכולות התקפיות) ותוכנית גרעין אזרחית עצמאית (כולל העשרת אורניום על אדמת סעודיה). בנוסף, דרשה סעודיה (בגלל הלחץ מוושינגטון) שירושלים תתמוך בפומבי ב-"מסלול אמורפי" שיוביל בעתיד למדינה פלסטינית.
ירושלים הייתה זוכה לנורמליזציה עם ריאד, אחת מהמטרות המרכזיות שהציב נתניהו לאחר ניצחונו בבחירות, ותקווה שמדינות נוספות יצטרפו לממלכה. התמריץ הנוסף לנורמליזציה היה חיזוק הקואליציה האזורית נגד איראן, בשת"פ אמריקני. ארה"ב שאפה לחזק את הביטחון האזורי במזה"ת, לצד צמצום טביעת הרגל הצבאית שלה באזור, לסגור עסקה למכירת נשק לסעודים העשירים ובעיקר להציג ניצחון דיפלומטי לקראת הבחירות. לטענת חמאס וגורמים נוספים, ביטול הריצה לנורמליזציה היה אחד המניעים להתקפה באוקטובר.
בחודשים האחרונים, ארה"ב דחפה לחידוש המגעים להסכם משולש, אבל והמלחמה שינתה, לפחות זמנית, את משוואת העלות-תועלת עבור נתניהו ו-MBS.
ההתקפה הברברית גרמה לישראלים רבים להרגיש כועסים ופגיעים. מאות אלפי ישראלים, בצפון ובדרום, פונו מבתיהם, וכל המדינה נחשפה להתקפות, בעיקר מהצפון. כל ישראלי חי בטווח רקטות או צלפים של הטרוריסטים הנתמכים ע"י איראן. ישראל המשיכה להרגיש על בשרה אזעקות בלתי פוסקות, את טראומת החטופים והחללים ואת הזינוק בטרור. המציאות הזו הובילה את מרבית אזרחי ישראל לתמוך במלחמה בעזה וככל הנראה התמיכה תימשך, לצד המאמצים הכבירים לשחרור החטופים, עד שחמאס לא יוכל עוד לאיים בטרור.
MBS מזהה שהמלחמה בעזה, למרות יחס הנפגעים הנמוך ביותר בהיסטוריה בין אזרחים לטרוריסטים, שהביאה לקורבנות אזרחיים רבים, גרמה לסערה ברחוב הערבי ובסעודיה. אסור לזלזל בתמונות (המוטות) שהתקשורת מוציאה מעזה והטראומה שחשים בסעודיה. MBS הבין שהוא לא יוכל לנרמל את היחסים בזמן שהמלחמה משתוללת בעזה, בהתבסס על תנאי העסקה מלפני המלחמה.
מאידך, הממשל האמריקני, הרעב לניצחון דיפלומטי, ממשיך במאמציו. סאליבן הגיע לאזור בניסיון להעניק ניצחון דיפלומטי לנשיא. מה בעצם הציע סאליבן לריאד ולירושלים, מה קרה בפגישות ומדוע תוצאות הביקור הלא מוצלח היו כנראה אחת הסיבות לנאום ביידן?
סאליבן הציע בפגישותיו בסעודיה הרבה יותר ממה שהיה על השולחן בסיבוב הקודם: ברית הגנה, תוכנית גרעין אזרחית וחבילת נשק. אבל, לחבילה נוספו הבטחה להסכמה ישראלית לבניית "נתיב אמין" שיוביל למדינה פלסטינית והפסקת אש ארוכה בעזה, שלמעשה תוביל לסיום המלחמה.
בפגישותיו בירושלים הציע כנראה סאליבן "ממתיק עסקה" נוסף - הצעה להסכם הגנה מוגבל ישראל-ארה"ב, על פיו ארה"ב תצא להגנת ישראל אם המדינה תעמוד בפני איום קיומי. בישראל מתנהל זמן רב דיון בשאלה האם בכלל נבון לכרות הסכם הגנה כזה. אחד מעקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי הוא שישראל חייבת להגן על עצמה בכוחות עצמה. העם היהודי לא יכול להפקיד את בטחונו בחסדי מעצמה אחרת.
הסכם הגנה אמריקאי עשוי אולי להיות (בטעות) מפתה לחלק ממקורבי נתניהו, אך הוא אינו משכנע דיו כדי שישראל תסכים לתנאים החדשים לנורמליזציה. חסרונות הסכם ההגנה עולים בהרבה על יתרונותיו. אם נתניהו היה מקבל את הצעת סאליבן לסיום המלחמה ולהכרזה על הסכמה עתידית למדינה פלסטינית, ואין שום סימן שהוא בכלל רוצה לעשות זאת, הקואליציה בראשותו הייתה קורסת וישראל הייתה נגררת לבחירות. בתום הפגישה, אמר נתניהו לסאליבן ולציבור הישראלי כי נורמליזציה תהווה אכן הישג משמעותי לישראל, אך לא בכל מחיר.
על רקע השעון המתקתק לבחירות ותוצאות ביקורו של סאליבן, נראה שביידן מתכנן להציג הסכם עם סעודיה, ללא ישראל, כעובדה מוגמרת, בהנחה שהסעודים יוותרו על אישור הסכם ההגנה שלהם בקונגרס ובסנט, אותו לא יקבלו ללא תמיכת ישראל. נאומו האחרון של ביידן והלחץ להסכים לעסקה בעזה, שלא כל פרטיה ידועים עדיין, למרות ההדלפות והתדרוכים, הם כנראה נדבך נוסף במאמצי הנשיא להכריח את ישראל לבלוע את "גלולת הרעל".
לישראל אסור להילחם את מלחמותיה לפי חליל מערכת הבחירות בארה"ב. למרות הלחצים שאתם מתמודד ביידן, וושינגטון צריכה להתאזר בסבלנות. ייתכן מאד שהמלחמה תיראה אחרת בחודשים הבאים. כשצה"ל יצליח במשימותיו מול חמאס, יחזיר את בני הערובה ויסיים את המלחמה, כולל בצפון, ירושלים תהיה פתוחה כנראה לעבוד עם שותפיה להתוויית עתיד חדש לעזה.
בשלב זה, הנורמליזציה תוכל לשוב לשולחן המו"מ. סעודיה והמשטרים הערביים המתונים עשויים למלא תפקיד קריטי בעתיד עזה ולכן וושינגטון וריאד ימצאו כנראה ירושלים גמישה יותר בחלק מהנושאים שמהווים כיום אבני נגף. על מנת ליצור פוטנציאל לתמונת סיום כזו, על ארה"ב להישאר איתנה בתמיכתה בישראל.
הניה קריביין היא מנהלת בכירה של תוכנית ישראל ורשת הביטחון הלאומי ב-FDD. תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל הוא עמית בכיר ב-FDD ופרופסור בטכניון. שימש בעבר כיועץ לביטחון לאומי של נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי בפועל.