למרבה הצער, התנהלות קבינט המלחמה והמטכ"ל במלחמה מזכירה את מה שנהגו לומר על הצבא הבריטי במלחמת קרים: "אריות המונהגים על ידי חמורים". הלוחמים והמפקדים שלנו (עד דרגת תא"ל) נלחמים בגבורה ובהקרבה המזכירים את דור תש"ח, אבל איתרע מזלנו שההנהגה המדינית והצבאית בזבזו את כל הגבורה וההקרבה כדי להביא אותנו כפסע מתבוסה אסטרטגית שישראל לא נחלה כמותה מעולם.
בשורה התחתונה, קבינט המלחמה והמטכ"ל לא הצליחו להשיג אף אחת מהמטרות שנקבעו למלחמה, וזאת משום שהם ביצעו שורה של טעויות אסטרטגיות קרדינליות בניהול המלחמה: קבינט המלחמה והמטכ"ל החליטו לא לכבוש את הרצועה, הדרך היחידה באמצעותה ניתן היה לחסל את יכולתו הצבאית של חמאס; הם גיבשו תוכנית מלחמה כושלת שמבוססת על אסטרטגיה של הסגת צה"ל לאחר כל פעולה מוצלחת, מה שאפשר לחמאס להשתלט מחדש על כל שטח שהצבא נסוג ממנו; הם החליטו לא להשתלט על ציר פילדלפי מלכתחילה וכך העניקו לחמאס שבעה חודשים של אספקה רציפה של דלק ואמצעי לחימה ששימשו את לוחמיו לפגוע בחיילי צה"ל; הם התנגדו בכל תוקף להקמת ממשל צבאי זמני ברצועה, הדרך היחידה באמצעותה ניתן היה למוטט את השלטון האזרחי של חמאס; הם העדיפו לדבוק בפנטזיות הזויות אודות "גורמים מקומיים" שיחליפו את שלטון חמאס, תוכנית שהם מנסים לקדם בשמות שונים כבר חודשים רבים בלי שום הצלחה; התנגדותם להקמת ממשל צבאי גם מאפשרת לחמאס להשתלט על רוב רובו של הסיוע ההומניטרי.
חוזרים למקורות: הצעד הדרמטי של השב"כ לאחר הטבח בעוטף
ביום שני פורסם כי "צה"ל צפוי להציג לציבור בשבועות הקרובים את הישגיו מתחילת המלחמה ברצועת עזה, בניסיון לשכנע כי הצליח להכריע את הזרוע הצבאית של חמאס". כלל ידוע הוא, שניצחון מדבר בעד עצמו. רק הפסדים צריך להסביר. הגיע הזמן אפוא שכל האחראים לכישלון האסטרטגי בניהול המלחמה ולמגה־מחדל של ה־7 באוקטובר, ובראשם נתניהו, גלנט והלוי, יתפטרו מתפקידם, ויאפשרו למי שהתנגד לקונספציות שהובילו לשבת השחורה ולהחלטות האסטרטגיות הכושלות שהתקבלו במלחמה, לתקן את הנזק העצום שגרמו למדינת ישראל.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב