הביקורת הנוקבת ושלוחת הרסן שהטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו בראשי מערכת הביטחון, בעת המלחמה ברצועת עזה ובלבנון, מקוממת.
בעת שחיילים רבים נופלים על הגנת המולדת, במציאות עגומה וכואבת שבה 120 חטופים, חיים ומתים, עדיין מוחזקים חסרי אונים במנהרות ומחילות חמאס.
בעת שיותר מ־100 אלף אזרחי המדינה עדיין פליטים, ויהודה ושומרון בוערות מפיגועי מחבלים - הביקורת שהשמיע ראש הממשלה אינה במקומה, מביישת אותו ומכרסמת במורל.
האם נתניהו איבד לחלוטין את הדרך, את הדוגמה האישית, ואת הרגישות המתחייבת של מי שניצב בראש המדינה? אילו עזות מצח ואיבוד עשתונות להטיח ביקורת נוקבת של מי שלא לוקח על עצמו אחריות.
יותר משמונה חדשים מאז אירועי 7 באוקטובר, קשה להאמין שראש הממשלה שכח שהנורא מכל התרחש במשמרת שלו. נתניהו שכח שהוא זה שמינה או אישר את מינוים של כל נושאי התפקידים שהוא פועל נגדם.
האם לא מענין את נתניהו שיש צורך, בימיה הקשים ביותר של המדינה מאז עצמאותה, לתמוך בעבודתם המורכבת של ראשי מערכת הביטחון, במקום לדכא ולהשפיל אותם תוך ניצול מרותו? אני לא מצליח להבין מה עובר בראשו של ראש הממשלה.
האם רק טובתו האישית מעניינת אותו? האם שמירה על אחדות השורות בקואליציה המשיחית, ההזויה והקיצונית היא רק זאת שמכוונת את דרכו? האם איומיו של איתמר בן גביר משפיעים עליו, אף שיש בהם פגיעה קשה במערכת הביטחון? האם דרישותיהם של החרדים לג'ובים ולהשתמטות מתרומה למדינה הן על דעתו?
לצערי, ככל הנראה אלה הדברים שמובילים את דרכו של נתניהו. המציאות שאליה נקלענו היא מצערת וכואבת. אזרחי המדינה עומדים חסרי אונים נוכח המציאות העגומה. ברור לחלוטין שהממשלה הנוראה, הרעה והמסוכנת בתולדות המדינה צריכה לסיים מיד את משמרתה.
אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית. ההחלטה מי ייבחר להיות ראש ממשלה הוא בידי המצביעים. אבל כל עוד נתניהו אינו מתפטר או מכריז על מועד לבחירות, או שממשלתו נופלת בהצבעת אי־אמון, יימשך המצב הקשה. זו ממשלה שאזרחיה מאסו בה, אלא שגם רבות ממדינות העולם הנחשבות לידידות ותומכות של ישראל מאסו בממשלה הנוכחית.
אני קורא לראש הממשלה לקבל אחריות על הכישלונות, על הנרצחים, החטופים, הפליטים, היישובים ההרוסים, הנטושים והשרופים, ולהתפטר לאלתר מתפקידו. בדרך דומה צריכים לנהוג גם ראשי מערכת הביטחון.
כל מי שידו הייתה מעורבת במחדל של 7 באוקטובר חייב לשאת באחריות למעשיו ולהתפטר לאלתר - והראשון שצריך לנהוג כך הוא נתניהו. עליו לעשות מעשה.
עד שזה יקרה, על ראש הממשלה לפעול כדי להשיב את כל החטופים הביתה, מיד, עכשיו, בכל מחיר שיידרש, ויהיה המחיר אשר יהיה. זאת חובתו המוסרית והערכית, זאת חובתו הלאומית. אני מאמין שכך הוא ינהג, ומוטב מאוחר מאשר בכלל לא.
אני מקווה שבעתיד הקרוב מנהיגים ראויים ינהיגו אותנו, ישקמו את היישובים, ישיבו את הפליטים לבתיהם ויחזירו את האמון בממשלה ובמי שיעמוד בראשה.