תשעה חודשים. זה הזמן שעבר מאז אותו יום שבו התעקשת ללכת לרקוד עם רגל שבורה. תשעה חודשים עברו מאז ששלחת את ההודעה האחרונה: "אם אני לא חוזרת הביתה, אני רוצה שתדעו שאני אוהבת אתכם". תשעה חודשים של כאב כזה שלא ניתן להגדיר במילים.
"משפטי נירנברג" של שבעה באוקטובר: זה הסעיף שצריך להתווסף למטרות המלחמה
יותר ממאה ק"מ מהגבול: בכיר בהגנה האווירית של חיזבאללה חוסל
כאשר נפל עלינו האסון הבלתי מוסבר הזה חשבתי על כל המקומות האלו שאנחנו רק עוברים ליד. מצפה הראל, מצפה טל, האנדרטה של הצנחנים - ורציתי ככה, בדיוק ככה. רציתי מקום שנוכל להגיע אליו, והוא יהיה במיוחד בשבילך. שנוכל להגיע עם מאור ואביב למקום של דודה. שישחקו בכדור, יתנדנדו בנדנדה, ואני ואבא נשתה קפה מול השקיעה.
חיפשנו מקום שיהיה מושלם עבורך. רשות הטבע והגנים סירבו, קק"ל סירבו. הרגשתי שסוגרים עליי.אבל כשאני מרגישה שסוגרים עליי, אני לא מוותרת. דמיינתי את זה קורה, וזה קרה בדיוק כמו שדמיינתי. בשיחת בוקר רגילה עם חברה שלי, היא סיפרה לי שישבה לקפה בשישי בבוקר במאפיית "אישלחם" במושב תעוז, ליד בית שמש. היא סיפרה שהמקום פשוט מרהיב ועם נוף מדהים.
מיד הרמתי טלפון לאייל, הבעלים של בית הקפה, והתחלתי לספר את הסיפור של קארין. הוא עצר אותי ואמר 'אני מצטער, אני לא הכתובת'. ראיתי ששוב נסגרת לי דלת, אבל אז באותה נשימה אמר לי 'אתן לך את הטלפון של בעל המקום. הוא אדם מדהים, תתקשרי אליו'.
מיד התקשרתי. ענה לי מנחם. בתחילת השיחה, הוא ואשתו רחל, שהיו ברכב באותו זמן, לא הבינו מה אני רוצה. סיפרתי להם את הסיפור של קארין, ואז אמרתי 'אל תענו לי עכשיו. אני שולחת לכם בוואטסאפ את הסיפור שלה. אם אתם רואים שהתחברתם ואתם יכולים תעזור, תתקשרו אליי בחזרה'. אחרי חצי שעה מנחם התקשר וקבענו להיפגש באותו יום. הם נתנו לי להקים מצפה לקארין בשטח שלהם. בטוב לב כמו שלהם לא נתקלים בכל יום.
מאותו רגע, גיסי יגאל ארביב מונה להיות מנהל הפרויקט, והתחלנו בהקמת הגן של קארין. היה לי מאוד חשוב שתהיה נגישות לכבדי ראייה. באנדרטה שלה הותקן מסבירן קולי, שמספר את הסיפור של קארין בעברית ובאנגלית, ובנוסף יש גם את הפלייליסט האחרון שהיא שמעה.
נתקלתי רק באנשים טובים, שרצו רק לתרום ולעזור: משתלת אייל, ארכה, החשמלאי עדי קריטי, הגננים בהובלת גולן ארביב, ועוד רבים וטובים. קארין, עברו תשעה חודשים, שבמהלכם נולד משהו חדש עבורך. ממש כמו הריון. למרות זאת, הלב מרוסק, והוא לא עומד בכאב.
אני מזמינה את כולם להגיע ל"אישלחם" במושב תעוז, לגן של קארין, מקום יפהפה עם נוף עוצר נשימה. כשאתם שם, צלמו ותייגו - remember_karinjourno.
בתה של הכותבת, קארין ג'ורנו ז"ל, נרצחה בנובה ב־7 באוקטובר