“חזרנו הביתה, מה עכשיו?”. בשאלה הזאת אני נתקל שוב ושוב בשבועות האחרונים, ולא פעם אני נותר ללא מילים. האינסטינקט הראשוני הוא להגיד שיהיה בסדר. שמה שהיה לא יהיה עוד, שאנחנו מוגנים וחזקים ורגע אחרי שנסיים לחבוש את הפצעים בגוף ובנפש נשעט קדימה בפיתוח ובקידום האזור והפיכתו לאחד החזקים והמפותחים במדינת ישראל.
ביידן שינה טון עם נתניהו: "תפסיק למרוח אותי"; גלנט והרמטכ"ל הצטרפו
ראש הממשלה אובד עצות: מהומות אלימות בבריטניה בעקבות רצח שלוש ילדות
התוכניות כבר מוכנות, צוותי המועצה עבדו עליהן במקצועיות גדולה ובמהירות חסרת תקדים. גם חלק מהכספים כבר אושרו במנהלת “תקומה”. על מה שלא, נמשיך להיאבק. המועצה האזורית שדות נגב, ואזור הדרום כולו, יכולים להיראות אחרת לחלוטין בתוך כמה שנים. אזור הייטק גדול, מלונות, אזורי תעסוקה חדשים, עסקים פורחים ומשגשגים, אולמות קולנוע ותרבות ואטרקציות שימשכו אליהן תושבים מכל רחבי המדינה.
אבל מה כל זה שווה אם אין את הדבר הבסיסי ביותר, ההתחייבות הקדושה ביותר של כל מדינה לאזרחיה – ביטחון. שקט נפשי. הידיעה שניתן לגדל כאן את ילדינו בשלווה, שאפשר לישון בלילה בשקט. את כל אלה אני לא יכול להבטיח להם, ואני נותר ללא מילים.
חלק מהתושבים שלנו עוד לא חזרו, אחרים חושבים בכלל ללכת. שני עשורים של טילים שחקו להם את הנפש, ה־7.10 נתן את המכה הסופית. לא פעם אני מוצא את עצמי יושב עם תושבים ששואלים אותי “למה לנו להישאר?”, ומשכנע אותם שהעתיד ורוד.
מדינת ישראל צריכה להחליט שאנחנו לא רק אזור עדיפות לאומית במגורים או בהטבות מס – אלא אזור בעדיפות ביטחונית עליונה. לא עוד טפטופים, לא עוד שיגורים, לא עוד תחושת ביטחון מדומה שמופרת בגסות בכל פעם שלמפלצות מעבר לגבול מתחשק.
גם גדר חכמה במיליארדים, פלוגות לוחמים על הגבול ונשקים אמריקאים מתקדמים לא יתקנו את הנזק שנגרם כאן במשך כל כך הרבה שנים. היינו שקופים עד שרבים מאיתנו כבר לא היו עוד. ואת התחושה הזאת לא נשכח ברגע. כראש מועצה אני צריך להסתכל לתושבים שלי בעיניים ולהבטיח שמדינת ישראל עושה הכל עבורם, הכל, כדי שיוכלו להרגיש כמו כל תל־אביבי, ירושלמי או כפר־סבאי.
אני מבטיח לכם - מילים כבר לא נקנה, גם לא הבטחות. מכל אלה שבענו. דיממנו אותן ב־7.10 ובשני עשורים לפני כן. אנחנו זקוקים למעשים, בשטח, שיוכיחו לנו שהאזור שלנו הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית. זו שמבטיחה לתושבים שלה חיים טובים, שקטים.
אם יפה כאן כמו בשווייץ, אין סיבה שלא נחיה טוב כמו התושבים שם. ואם מדינת ישראל לא יכולה להבטיח לנו את זה – שתגיד את זה מפורשות. כך אדע גם אני להביט לתושבים שלי בעיניים ולהגיד להם: “עכשיו אנחנו לבד”.
הכותב הוא ראש המועצה האזורית שדות נגב