עם ישראל היקר,
ערב תשעה באב, חורבן הבית מרגיש השנה קרוב מתמיד. כנבחרי ציבור משני צדי המתרס הפוליטי, אנו מבקשים לפנות אליכם בקריאה לזיכרון ההיסטוריה וללמידה משותפת ממנה.
השנה האחרונה הייתה שנת קשה וכואבת מאוד שבה שילמנו מחירים אישיים וללאומיים כבדים מנשוא. לצד 1,700 האנשים שנרצחו ונהרגו, עשרות אלפי הפליטים בארצם והפצועים הרבים בנפש ובגוף, 115 אנשים עדיין נמקים בשבי. 115 מבני ובנות מדינתנו שעדיין לא הצלחנו להחזיר.
עם ישראל ידע מלחמות רבות אך תמיד ידענו ליפול ואז לקום. לנדוד ולחזור. ההיסטוריה היהודית מדממת. נודדת. כואבת אך יודעת להיבנות מחדש. כאשר בשבע חזיתות, גם הפעם אויבינו עומדים עלינו לכלותנו.
דווקא ביום המציין את חורבן בית המקדש, חובתנו לזכור את הלקח ההיסטורי - אין לנו בית אחר, אין לנו עם אחר. איננו יכולים אלו ללא אלו. אין מדינה בלי חצי מהעם.
אנו מכירים בכך שיש בינינו מחלוקות אך אנו מסכימים שלא להסכים. חברי אלי פועל רבות למען הילדים בוועדה שהוא עומד בראשה. חברי קינלי הוא איש מילואים ואיש חינוך ששם לנגד עיניו את קידום החברה בישראל. אנו מכירים באי-ההסכמות אך גם במאחד ובמשותף.
אנו קוראים לכל חלקי החברה הישראלית - דתיים וחילונים, ימין ושמאל, יהודים וערבים - להתמקד במשותף: תמיכה בכוחות הביטחון והוצאתם מכל מחלוקת חברתית, מאמץ משותף להשבת החטופים הביתה וניסיון להקשיב, גם אם לא להסכים, למי שחושב אחרת.
בואו נדחה את הקיצוניים. נזכור שכפי שקורה בטנק בעזה ברגעים אלה ממש, כולנו חולקים גורל משותף.
אנו קוראים לאזרחי ישראל: בואו נהפוך את תשעה באב הזה לנקודת מפנה. נזכור את לקחי העבר ונתחייב לעתיד של הבנה הדדית. יחד נוכל להתגבר על כל אתגר.
שנזכה בנחמת ציון, בשובם של החטופים ובבניין ירושלים.
דלל הוא יו"ר הוועדה לזכויות הילד (הליכוד);
טור־פז הוא סגן יו"ר הכנסת (יש עתיד)