בעוד ארבעה ימים עתידה להיפתח שנת הלימודים, אבל לעשרות אלפי ילדים וילדות לא ברור היכן זה יקרה, אם בכלל. המציאות של ילדי העוטף וילדי הצפון מזה כ־11 חודשים היא חיים ללא מסגרת, אי־ודאות שהם ישובו לביתם, ומעברים בלתי פוסקים בין מוסדות הלימוד. הנזקים הנפשיים, הרגשיים וההתנהגותיים נידונו בוועדת החינוך במספר דיונים, אך נראה שמדיניות "יהיה בסדר" הושרשה עמוק במערכת ופתרונות לילדים - אין.

נכון לכתיבת טור זה, אין תאריך יעד להחזרת המפונים לביתם, ומאות אלפי משפחות נאלצות להירשם בכתובת חדשה ולהעתיק את ילדיהן למסגרות חדשות, ללא אופק אמיתי או ניסיון למיצוי הפוטנציאל של הילד. המשמעות היא אחת: החזרה לגבולות הצפון והעוטף תתעכב, ומדינת ישראל, מבלי ששמנו לב, מצמצמת את גבולותיה. חשוב לומר שהאירוע שואב את הילדים ללופ אינסופי של הסתגלות למסגרות חדשות, למורים חדשים ולאקלים חינוכי חדש. 

הטמטום הישראלי: העיקר להיות הראשון לדווח - ולעזאזל העולם | אבי אשכנזי  

ח''כ יואב קיש, רן ארז (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת,מרים אלסטר פלאש 90)
ח''כ יואב קיש, רן ארז (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת,מרים אלסטר פלאש 90)

בכל קיץ אנחנו נחשפים למאבק בין ארגוני המורים לשרי החינוך לקראת הסכמי שכר חדשים, וגם עכשיו יש איומי השבתה של פתיחת שנת הלימודים. אך הפעם לא מדובר בעוד שביתה, אלא במכה אנושה לעתיד ילדי ישראל. הילדים האלו, שנמצאים כבר שנתיים באקלים חינוכי קשה, שהתמודדו עם מגיפת הקורונה והניתוק החברתי, מתמודדים בימים אלו עם תוצאות המלחמה, עם חוסר הוודאות, עם הפחדים ועם הידיעה שבכל יום מדינת ישראל עלולה להיגרר לסבב נוסף.

ההתרגשות ברחוב לקראת פתיחת שנת הלימודים לא מורגשת, ובמקומה מתעוררים פחד ורצון של 20 אלף ילדים לחזור הביתה, לחברים שלהם ולשגרה המוכרת והטובה.

אף שר חינוך לא רוצה להכתים את שמו בשביתה בפתח שנת הלימודים, אבל בשביל למנוע זאת עליו לגלות מנהיגות ולדרוש את החזרת המשפחות המפונות הביתה. לא ייתכן ששר החינוך פשוט יקבל את המצב וידון דור שלם של צעירים לכישלון שילווה אותם לשנים רבות.

לצערי, הציפיות הן אפסיות. שר החינוך הוא חלק בלתי נפרד מממשלה חסרת מנהיגות, חסרת החלטיות ופחדנית. ממשלה שבפועל כשלה ולא הביאה במשך שנה ארוכה של מלחמה פתרון לעשרות אלפי ההורים הצעירים שמקווים לעתיד ולחינוך ראוי לילדיהם.

הסחבת הזו שנמשכת כבר 11 חודשים היא תוצאה של ממשלה שאיבדה את סדר העדיפויות שלה. לא אכפת לה מעסקת החטופים, לא אכפת לה מצמצום גבולות המדינה, לא אכפת לה מעתיד הילדים של כולנו. המשפחות, ראשי הרשויות, הילדים וצוותי החינוך נמצאים בערפל מוחלט, אין תוכנית מסודרת ואין שקיפות. "ניצחון מוחלט" היא סיסמה ריקה מתוכן כל עוד עשרות אלפים עקורים מבתיהם ואחינו נמקים במנהרות ארגון טרור.

הורים יקרים ותלמידים אהובים, למרות כל זאת אתם הכי טובים שיש ובינתיים שימו על עצמכם את גלימת גיבורי־העל, תיכנסו לגן ולבית הספר, ותוכיחו לכולם שאף אחד לא יכול עליכם. בקרוב ממש אתם תחזרו הביתה, אנחנו נבנה מחדש את חברת המופת שלנו ומדינת ישראל תשגשג כראוי למדינה הטובה בעולם. 


הכותב הוא חבר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מטעם סיעת יש עתיד