לפני שמונה שנים הלך מאיתנו אבי, שמעון פרס ז”ל, ראש ממשלתה השמיני ונשיאה התשיעי של ישראל. היום חסרונו מורגש יותר מתמיד. רבים שואלים מה היה אומר, מה היה עושה היום. אני יכול לשער חלק ממה שהיה עושה, אבל אני יודע שלא היה מפקיר אף ישראלי לגורלו.
אינני זוכר יום בחיי בו תפיסת עולמו ודרך מחשבתו היו כה חסרות. “לא הזמן חולף - אנו הם שחולפים בזמן” (חנוך לוין, “מתאבל ללא קץ”). נדמה שפרס כאן, לא חלף בזמן. יוזמה, תעוזה, דמיון ויצירתיות, לצד יכולת ביצוע יוצאת דופן אפיינו אותו ואת מורשתו. תכונות חיוניות בקבלת החלטות בעת שלום ובמלחמה, כמו זו שנכפתה עלינו.
גורמים ישראלים: "ארה"ב רוצה מאוד לסגור עסקה - בגלל החטופים האמריקאים"
המטרה - להגביר את הלחץ על נתניהו: הנשק הסודי של חמאס נחשף
בשבוע שעבר הזדעזענו מרצח שישה חטופים ששרדו בשבי 330 ימים. ויש 101 חטופים אותם חייבים להביא עכשיו, לא בהקדם. המלחמה חשפה עם מופלא שלוחם כתף אל כתף מול אויבינו. ועדיין שסע נורא בקרבנו, גם בשאלת פדיון אחינו ואחיותינו שנמקים בשבי. חייבים להשיב את החטופים הביתה. לעולם לא נחדל להילחם בטרור, אך זמנם קצוב. יש לטפל בפצועים, בעקורים ובשכול. לשקם את הצפון והדרום.
להתעשת. לאחות את הקרעים. כל חייו שאל פרס מה עליו לעשות היום כדי להבטיח את המחר של ישראל. לפי זה יזם ועשה. הוא פעל להקמת הכור בדימונה. הקים את התעשיות הביטחוניות שהולידו את כיפת ברזל ומערכת החץ. רכש אמצעי לחימה בכל קצות העולם כדי לצייד את צה”ל. כשר ביטחון לא נכנע לטרור - יזם ודחף לחלץ בתוך ימים בודדים את כל החטופים באנטבה, במבצע נועז מעבר לכל דמיון. ב־1984, כראש הממשלה, הציל את ישראל מקריסה כלכלית מוחלטת, כשהאינפלציה נסקה ל־449% בשנה - מהלך שהוביל להקמת תעשיית הייטק הנושאת בנטל הכלכלי־ביטחוני שהולך ומכביד.
בתפקידיו השונים פעל מדינית לשנות את המציאות במזרח התיכון ולא חסך במאמצים להביא לשלום. ברוח זו הוקם מרכז פרס לשלום ולחדשנות כדי להבטיח את שגשוגה של ישראל, לצד פעילות למען קיום משותף של יהודים וערבים. פרס הקדיש את חייו כדי להביא היום, מחר טוב ובטוח יותר - למען ילדינו, שכנינו ולעולם כולו.
“את שנעשה בעבר, לא ניתן לשנות. חובה עלינו ליצור עתיד טוב יותר”, אמר ופעל. להמשיך לחלום ולממש, תמיד בגדול וללא מורא. כנשיא המדינה, קיבל עליו להיות הנשיא של כולם. לשרת נאמנה. לפעול מתוך רצון טוב. קולו נשמע, רם וברור. אנו נדרשים לשנות כיוון. אנו משוועים להנהגה מאחדת שתשרת את העם כולו, שפועלת מתוך העם ובשליחותו כדי ליצור עתיד טוב יותר לכולנו ולהימנע ממה שמחליש ומכשיל אותנו ומסכן את קיומנו.
דרך ארוכה לפנינו. נכונה לנו לחימה ארוכת שנים ועיקשת בטרור ובשולחיו, כדי להשיב ביטחון מלא לכל בית בישראל. עבור פרס “אין מצבים נואשים – יש רק אנשים שמתייאשים”. בימים אלו אל לנו לומר נואש. עלינו להביט קדימה, יחדיו. ישראל יכולה וצריכה לחזור ולצמוח, להתחזק ולהתעצם. מתוך כוח ועוצמה, נמשיך לרדוף שלום ולהשיגו בעתיד, גם אם רחוק היום ונראה כבלתי אפשרי.
הכותב הוא יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות