“אל יבנה הגליל” היה שיר פופולרי ומושר מאוד בימי העלייה הראשונה, שהחלוצים נהגו לשיר בכל אירוע והזדמנות בהתלהבות ובשמחה חסרת מעצורים, שיר שביטא את רוח הציונות שראתה בגליל, כמו בחלקי ארץ אחרים, בסיס ליישום אחד מיסודותיה - דבקות והיאחזות בחבלי ארץ ישראל בכל מחיר. ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו מסמנת באופן ברור לאורך השנה החולפת את קץ אותה ציונות שעל בסיסה הוקמה המדינה.
הפקרת הצפון במשך קרוב לשנה היא פשע שכמוהו לא ידעה המדינה מיום היווסדה. אפילו בימים הקשים ביותר של מלחמת השחרור, כשכל צבאות ערב סביבנו תקפו את ישראל הקטנה והענייה וכשהגליל היה תחת מתקפה קשה של צבאות סוריה, לבנון וצבא ההצלה של קאוקג’י, הממשלה לא הפקירה ולא פינתה שום יישוב עברי בגליל. כך גם היה במלחמת יום הכיפורים, כשהטנקים הסוריים דהרו מערבה והיו פסע מהכנרת, פחות משעה נסיעה בטנק עד עין גב, דגניה וטבריה. וכך היה לאורך זמן באמצע שנות ה־60, כשהצפון היה נתון למתקפות יומיומיות של הסורים מרמת הגולן, על יישובי הגליל ועמק החולה ב”קרב על המים”.
הפקרת הגליל לאורך השנה החולפת זועקת לשמיים. מזה כשנה נשמעת זעקתם של ראשי המועצות האזוריות והמקומיות ואיתה זעקת עשרות אלפי עקורי הצפון הפזורים ברחבי המדינה. זעקות שמהדהדות ללא מענה וללא התייחסות ראויה. רק בימים האחרונים נתניהו אמר כי יביא לאישור הקבינט את נושא החזרת תושבי הצפון לבתיהם כאחד מיעדי המלחמה. כלומר לאורך 11 חודשי המלחמה שחלפו ממשלת החידלון הזו לא ראתה בצפון ובהשבת תושביו לבתיהם יעד של המלחמה. הרי רק לפני כשבועיים, במסיבת עיתונאים שקיים ראש הממשלה נתניהו במגמה להסביר לעם ישראל את החשיבות העליונה שיש לציר פילדלפי לביטחונה של מדינת ישראל, הוא ציין והדגיש במפורש את ארבעת יעדי המלחמה הזו: חיסול שלטון חמאס ברצועת עזה; השבת חטופינו; הבטחה שרצועת עזה לא תהווה יותר איום על מדינת ישראל ותושבי הדרום; השבה בבטחה של תושבי הצפון העקורים לבתיהם.
הצפון - אזור ספר שמותר להקריב? ליבי נחמץ ממחשבה על העתיד | שקד שדה
כעבור יומיים, כשנתניהו קיים מסיבת עיתונאים זהה עם התקשורת הזרה, הוא חזר והדגיש את מטרות המלחמה של ישראל, אך משום מה העלים את המטרה הרביעית של השבת עקורי הצפון לבתיהם. צא ולמד מזה על ראש הממשלה, על התנהלות הממשלה הזו ולאן הם מובילים את המדינה ואת הצפון. העובדות הללו מסבירות את הפארסה שמתנהלת סביב מעמדו של אלוף (במיל’) אליעזר “צ’ייני” מרום, שמונה לפני כחודשיים וחצי לפרויקטור של הצפון. צ’ייני, שנכנס לתפקיד במלוא המרץ והרצון לסייע לאזור המוזנח והמופקר ביותר במלחמה הזו, הצליח להסתכסך מהר מאוד עם אנשי לשכתו של נתניהו, שכבר דאגו למצוא לו מחליף - עודד רביבי, ולהדיחו בהקדם. בניגוד לרצונם, צ’ייני הודיע שהוא לא מתכוון להתפטר וממשיך לפעול במרץ בתפקידו תוך שיתוף פעולה מלא עם ראשי המועצות האזוריות בגליל. הנה לכם עוד דוגמה קלאסית להתנהלותה של ממשלה כושלת והזויה.
אין ספק, התנהלות הממשלה בכל מה שקשור לטיפול בצפון היא שיקוף של התנהלותה מיומה הראשון. ממשלה שאין תחום או נושא שהיא מסוגלת לספק להם פתרון או מענה.