השאלה המנהיגותית שכל בעל זכות בחירה יידרש אליה בבחירות הבאות אינה שייכת לסוגיות פוליטיות סבוכות. היא נעוצה חזק בשאלות מי יחזיר את קווי המוסר לקדמותם? מי יקבע שוב את הגבול בין מה מותר ומה אסור? מי יתווה את הקו הגורס עד מתי התנהגות היא אפשרית ומתי היא חורגת מגבולות המוסר? מהי התנהגות עבריינית או בלתי מוסרית וכיצד היא משפיעה על הערך הגדול מכולם - הערך החברתי ושמירת הסטטוס־קוו בינינו כבני אדם, שחיים בגבולות של אוטונומיה דמוגרפית?

אלה שאלות ערכיות קשות שהעם היהודי עומד מולן. רבים בישראל לקחו צעד קדימה את הפריצות המוסרית שמתרחשת כאן כבר תקופה. כל אדם מייחס לעצמו קווי מוסר חדשים וכללי התנהגות שחורגים מכל נורמה שהייתה נהוגה ושמרה על סדר חברתי, תעסוקתי ומדיני.

נורת אזהרה למפכ"ל: כמות הנשק העצומה שנתפסה במגזר עלולה לחשוף אמת
סער יודע: אם יחזור לזרועות נתניהו - הגיהינום יפתח עליו

"זו ההגינות שלי", נוהגים זבי חוטם לומר, כאילו הגינות היא דרכו של אדם אחד. אז לא ולא - כללי ההגינות החברתיים, התעסוקתיים והמדיניים הם כללים חברתיים שנמדדים לא באופן סובייקטיבי ואינטרסנטי. חברה מתוקנת מסתכלת על מכלול, תוך הבנה עמוקה שהרים לא נפגשים, אך בני אדם כן, ומתוך זאת ממזערים פגיעות, תוך שמירה על כללים חברתיים.

אנשים ברחובות ירושלים (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
אנשים ברחובות ירושלים (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

יש כל כך הרבה אנשים שהתבלבלו ומתווים דרך פוגענית רחוקה מכל כללי התנהגות בחברה הומוגנית מתוקנת. הם מפיצי המגיפה והשטנה, הם היעדר הדרך. הם הנותנים הכשר לפריצות וההתדרדרות החברתית שהחלה דרכה פה במדינת היהודים. הם רחוקים מכל סממן יהודי אותנטי ומתחבאים מאחורי שמירת השבת.

"ואהבת לרעך כמוך" - זה כלל גדול בתורה כולה, אומרים. וכך, גם המנהיגות הבאה תידרש להראות, להביא קבלות ולעמוד בכללים של אהבה ודאגה לאחר, במטרה לחזור לקווי המוסר וההגינות שהתרחקנו מהם, ואנו כאזרחים משוועים וזקוקים להם.

בבחירות הבאות תשאלו את עצמכם איזה מנהיגות תחזיר את קווי המוסר וההגינות לקדמותם. היתר כבר יגיע. מי שחורג מכללים שנדמה לכם ששייכים למדף במוזיאון, יבוא היום ויבואו איתו חשבון, כי לא לעולם חוסן. בעזרת השם, נגיע להנהגה שתציב גבולות ברורים וחד־משמעיים, תחזיר את הכללים למקומם המכובד ותוציא אותם מהנפטלין עד תקיא את כל מי שחורג וסורח. שנה טובה עם ישראל היקר.