פעם, לפני הרבה שנים, הייתה סיסמת בחירות מאוד קליטה - “מושחתים נמאסתם”. הסיסמה נולדה אחרי סדרת כתבות של נתן זהבי בשנת 1989 בהן סקר את מעשי השחיתות השלטונית של אותה עת. עוד קודם לכן היה שר אוצר בשם יגאל הורביץ שטבע את מטבע הלשון “משוגעים, רדו מהגג”, וזאת נוכח המדיניות הכלכלית שכמעט שהביאה לקריסתה של מדינת ישראל.
בימים אלו, כשבוחנים את התנהלות הממשלה, אין לי אלא לחבר בין שני הסלוגנים ולצעוק בכל פה ובקול רם וצלול: “מטורפים נמאסתם”. מסתבר שיש מי שעוסק בעצם ימים אלו בקומבינה פוליטית של “קח שר ביטחון ותן פטור מגיוס לכל”. כדי להבין את עוצמת הטירוף (כן, אין מילה אחרת להגדיר זאת) רק אציין כי על פי הדיווחים בתקשורת, המשא ומתן הדוחה הזה התנהל תוך כדי ישיבת ועדת השרים לענייני ביטחון שדנה בהסרת האיום הקטלני היומיומי מלבנון על יישובי הצפון ובאישור תוכניות להמשך הלחימה בעזה.
הרווח והמלכוד: כך ישווק גדעון סער את סיבוב הפרסה למתנגדי נתניהו
מדובר בחיי אדם: סער לא יכול לכהן כשר ביטחון עם שלט ל' על הגב
לעניות דעתי, לנוכח גודל המחדל ב־7 באוקטובר היה ראוי שהצמרת המדינית (ראש הממשלה ושר הביטחון) יסיימו את תפקידיהם לאלתר יחד עם הרמטכ”ל ורבים מאלופי צה”ל שכשלו כישלון נורא בשמחת תורה. הנימוקים נגד ההתפטרות הקולקטיבית (שלא שכנעו אותי) ציינו כי “אין מחליפים ראש ממשלה, שר ביטחון ואת צמרת צה”ל בעיצומה של מלחמה". היה זה גם הנימוק העיקרי של תומכי ראש הממשלה לסירובו ליטול אחריות ולסיים את תפקידו.
מסתבר שכל זה נשתכח בשל הצורך לשמור על השלטון הכושל עד 2026, ואפשר להדיח שר ביטחון באמצע מלחמה. שר שמצליח בלוליינות ראויה לציון לשמור על יחסי עבודה סבירים עם הממשל האמריקאי, זה שראש הממשלה עושה כל מאמץ "לחרב” את היחסים איתו שהם עבורנו בסיס לקיומנו כאן. אחרי “ליל גלנט” הראשון, ברור מה יקרה אם נחווה “ליל גלנט שני”. הואיל ואני חושב שראש הממשלה הוא אדם אינטליגנטי, הרי שברורה גם לו התוצאה ההרסנית של עוד לילה כזה.
אם לא די בכך, הרי החלק השני במשוואה מטורף עוד יותר. בעיצומה של מלחמה שגבתה חייהם של מאות חיילים וגרמה לפציעתם של אלפים, כאשר הנטל על חיילי המילואים ומשפחותיהם על סף הכרעתם הכלכלית והנפשית, הדחת שר הביטחון נועדה לאפשר חקיקה שפוטרת מחובת ההגנה על המולדת אלפי צעירים כי מנהיגיהם מאיימים בפירוק הממשלה אם לא ישוחררו וימשיכו ליהנות מעטיני השלטון. נוכח טירוף מערכות זה לא נותר לי אלא לצעוק בקול גדול: "מטורפים נמאסתם”.