אז העימות הטלוויזיוני בין האריס לטראמפ הסתיים. הפרשנים מעניקים נקודות זכות להאריס על פני טראמפ, אבל בסקר האמיתי שיערך ב-5 בנובמבר, התוצאה רחוקה מלהיות מכרעת. השניים רצים זו לצד זה, וההבדלים ביניהם מזעריים.
חלק מהסחרור: בחברה המייצרת את הביפרים של חיזבאללה תופסים את הראש
ראש הוועדה לאנרגיה אטומית: "איראן ממשיכה להונות את הקהילה הבינלאומית"
זאת כמובן התקדמות עצומה להאריס שירשה מהנשיא המכהן ביידן מסע בחירות צולע ופיגור גדול מטראמפ, הפער נסגר עתה בהדרגה, אבל הזכייה רחוקה מלהיות בכיסה.
האמת, לא על זה אני רוצה לדבר הפעם, אלא על התחזיות השחורה שטראמפ מפזר במסע הבחירות, כפי שהן שבות ועולות בכל ההופעות האחרונות שלו בתקשורת.
טראמפ אומר, מבלי להסמיק: ״אם אני מפסיד, ישראל תחדל להתקיים בעוד שנתיים״. את דרכו להצהרה המגוחכת הזו הוא מרפד בהצהרות משנה, כמו: ״היהודים שאינם מצביעים לי דפוקים בראש״, או ״הפעם אני כמובן מביא 50% מהקהילה היהודית, שעד עכשיו, למרות הישגי, נמנעה מלתמוך בי".
טראמפ מנהל קמפיין נגטיבי, קמפיין של הפחדה. זאת אסטרטגיה. אין דרך לדעת למה בחר בקמפיין הזה ומה מידת הצלחתו. ההיסטוריה מלמדת כי קמפיינים כאלה מצליחים לפרקים ונכשלים לפרקים.
זאת החלטה של מנהלי הקמפיין וטראמפ אימץ אותה, אם הם בוחרים לעשות כן. טראמפ מפחיד את ארה״ב מפני המהגרים (״הם אוכלים חיות בית״), הוא מתריע מפני הרוסים שמנהלים מדיניות חוץ אגרסיבית והוא מפחיד מפני החמאס ואויבים אחרים של ישראל, שעתידים, לדבריו, להרוס אותה. וכמובן כמובן, מעל הכל, הוא מפחיד מפני האריס, הרדיקליות, השמאלנית שתיקח את ארה״ב למחוזות הקומוניזם.
בשלב הזה, כאמור, הוא צמוד בסקרים להאריס, וכך ברור שהקמפיין אינו מזיק לו. האם יועיל עד כדי ניצחון בבחירות? הכל פתוח. אבל אני רוצה לומר מילים אחדות על ההתייחסות שלו לישראל, וכבר אמרתי שהיא מגוחכת.
נכון, בכהונתו כנשיא הלך טראמפ לקראת מדינת ישראל. אפשר לחלוק על החלטותיו, אבל הוא פעל לפי בקשת ראש הממשלה נתניהו וחברי הקואליציה שלו.
טראמפ התיר את הרסן לישראל, נמנע מללחוץ לפתרון מדיני בין ישראל לפלשתינים, הציג תוכנית שלום גמישה, שלכאורה נתנה מרחב לסיפוח בידי ישראל ולבסוף, וזה בהחלט לזכותו, סייע ל״הסכמי אברהם״, הסכמים שמימשו את היחסים שבין מדינות המפרץ ובעיקר איחוד האמריקאיות.
אבל כל זאת לא העביר אליו את מרבית יהדות ארה״ב, שממשיכה באופן מסורתי גם שנים רבות להצביע למפלגה הדמוקרטית. אני זוכר פעם סיפור של אהוד אולמרט ונשיא ארה״ב ג’ור’ג בוש. בוש היה ידיד גדול של ישראל ופעם אחת התוודה בפני אולמרט על תסכולו. ״תראה מה עשיתי למען ישראל ועדיין הקהילה היהודית אינה מצביעה עבורי״.
ייתכן שבינתיים הבינו הרפובליקאים כי דפוסי ההצבעה של יהדות ארה״ב נובעים דווקא משיקולי פנים, מהדמות והערכים שהם מצפים ממדינתם, ולא בהכרח מהיחס שלהם למדינת ישראל. אגב, גם סקרים רבים מלמדים כי ה״שיקול הישראלי״ אינו המכריע בין השיקולים להצבעה של יהודי ארה״ב.
בכעסו משתלח טראמפ בישראל ובקהילה היהודית בארה״ב גם יחד. מישהו צריך ללחוש באוזנו כי ישראל הייתה פה לפניו ותהיה הרבה שנים אחריו. ישראל אכן נלחמת מלחמה קשה מאד וארה״ב מסייעת לה, אבל בכוחה של המדינה הזאת לעמוד במלחמה. וכן, גם לצאת ממנה מנצחת. ישראל אינה עומדת לפני הכחדה, לא בידי אויביה מבחוץ ולא בשל הריב הקשה בין שני חלקי העם, אשר בעולם עוקבים אחריו בעניין.
אנחנו נתונים בסכנה, בהחלט, ואפילו גדולה. המאבק הפנימי בין שני חלקי העם הוא כואב ומסוכן כאחד, ואכן הוא החליש אינו וממשיך להחליש, אך מדינת ישראל אינה נתונה בסכנת הכחדה.
הכוחות הטמונים בעם הזה התגלו שוב החל מ-7 באוקטובר. זר לא יבין זאת. מי שזלזל בכוחו של העם היהודי להקים מדינה, טעה. מי שחשב כי מדינה זו לא תוכל להתמודד עם האיומים נגדה, טעה שוב. מי שחשב כי ישראל תשתלב במרחב שסביבה ותאבד את כוח החיות שלה, את ערכיה ואת עולמה המוסרי, טעה בגדול.
אני עדיין מאמין בישראל הזאת, המיוחדת, היחידה במינה. גם כאשר מאבקים קשים מבית ומלחמה אכזרית עם אויבים מבחוץ מאיימים על ישראל, בכוחנו לעמוד באתגרים האלה, כן ואפילו למצוא דרכים ליישב את המחלוקות מבית.
יועצי אחיתופל לוחשים על אזנו של טראמפ: "תשחרר, תשחרר. תצייר עתיד עגום של ישראל וזה יחיש אליך את הקהילה היהודית בארה״ב, כי הרי אתה תדע לשמור על ישראל".הם טועים ומטעים. גם יהודי ארה״ב יודעים כי ישראל אינה בסכנה קיומית, והם בוטחים ביכולת של המדינה להביס את אויביה ולהיבנות מחדש, כפי שעשינו לאורך ההיסטוריה שלנו.
דונלד טראמפ, תודה על ידידות ארוכת הימים, יתכן שתשוב לבית הלבן ותיבחר מחדש, משם תוכל לשוב ולהשקיף בתהליך השיקום והבניה מחדש של מדינה ישראל. אולי אף תעזור, כפי שאנחנו מצפים מידידים. נהיה פה במקום הזה, בארץ שלנו, עוד דורות רבים. נפתיע אותך.
ד״ר נחמן שי הוא דיקן הקולג׳, המכון למדעי היהדות, שימש בעבר שר התפוצות ודובר צה״ל.