ההצלחות האחרונות בלבנון, ובעיקר חיסולו של נסראללה ובכירי ארגונו האחרים, הן הצלחות מצוינות וחשובות, אך אין בהן כדי לשנות את מציאותנו העגומה אם הן אינן משיגות את המטרות שהצבנו לעצמנו.
בעיית רוב הציבור ומנהיגיו היא שהם מסתכלים דרך חור המנעול, והם רואים רק את המתרחש בנקודת זמן מסוימת בהווה, את מה שקורה ברגע מסוים, ואינם רואים את הנולד, היינו את התמונה הרחבה, ואת הראייה ארוכת הטווח לעתיד.
כבר לא לוחץ להבליג: ביידן הפנים - ישראל חייבת להגיב לאיראן
ישראל בדרך לשתק את לבנון? המסר הברור שהועבר מצה"ל
עלינו לנהוג בתבונה כדי להשיג את מטרותינו. אלה עיקרן:
* שחרור החטופים הנמקים במנהרות, ובעוד זמן קצר לא ייוותרו ביניהם חטופים חיים.
* החזרת העקורים מהצפון ומהדרום לביתם, שיקום ההריסות והחזרת פרנסתם.
* שיקום כלכלת ישראל הנתונה כיום בתהליך של קריסה.
* שיקום היחסים הבינלאומיים עם העולם, הניכרים בימים אלה בניתוקה של ישראל מהעולם, בביטול טיסות בהיקף שלא הכרנו לפנים, במצור אווירי על ישראל, בחרמות כלכליים, באמברגו על משלוחי נשק לכוחותינו, בהחלטות שעתיד לקבל בית המשפט בהאג ולהוציא את מדינת ישראל מחבר העמים.
* שיקום חוסנה של החברה בישראל לאחר מלחמת התשה שכבר נמשכת שנה ומעמיקה את שנאת החינם בין מגזרי האוכלוסייה, ואוכלת אותנו מבפנים.
* שיקום יכולות צבא היבשה שאינו מסוגל עוד להילחם ולהביא ניצחון אפילו בזירה אחת.
* הפסקת מלחמת ההתשה שהורסת לנו כל חלקה טובה והגעה להסכמים בתיווך ארה״ב ומדינות אחרות.
* הגיעה העת שביבי וחבר מרעיו שהם חסידי המַנטרות "מיטוט חמאס באופן מוחלט" ו"הכנעת חיזבאללה" יכירו בכך שהן מטרות לא רלוונטיות. הניסיון להגיע אליהן מביא אותו ואת ממשלתו לידי החלטות לא רציונליות ולהמשך מלחמת התשה הפוגעת קשות במדינת ישראל. בעטיין של החלטות אלו אנו עלולים שלא להשיג את המטרות החשובות באמת ושהן ברות השגה, אם לא יתעשתו במהרה ביבי וחבריו. בנימין נתניהו בהתנהלותו עלול להביא למיטוטה של מדינת ישראל.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לעניות דעתי, יש לחתור לברית הגנה אזורית עם ארה״ב ועם מדינות ערב מתונות שיעמדו יחדיו כגוף אחד מול ציר הרשע החדש: רוסיה, סין ואיראן.
כעת יפה השעה להסדיר את ענייננו מול חמאס וחיזבאללה בתיווך ארה"ב ובתנאים טובים יותר מבחינתנו לאחר חיסולם של נסראללה וחבר מרעיו. לאורך זמן רב הבעתי את עמדתי הנחרצת שאסור להיכנס עם כוחות היבשה עד נהר הליטאני משום שכניסה כזו לא הייתה מצליחה מסיבות רבות שמניתי בעבר. לשמחתי הרבה, נכון לעכשיו צה"ל נכנס באופן ממוקד ללבנון.
את ההחלטה הזו אני מקבל בתנאי שהרמטכ״ל שהכניס את צה״ל ללבנון למד מהלקחים מהפעולה היבשתית ברצועת עזה, ששם נהרגו לנו רוב הלוחמים מרשלנות, אי הקפדה על ביצוע פקודות, נהלים ואי משמעת מבצעית.
לדאבוני הרב בעת כתיבת שורות אלה (רביעי) קיבלתי דיווח על שמונה הרוגים ויותר מ-40 פצועים שביניהם שבעה פצועים קשה בשתי התקלויות בלבנון, שרובם נהרגו ונפצעו בהתקלות הראשונה כאשר התקרבו למבנה. נשאלות שאלות קשות שחייבות לקבל תשובות - האם הכוח השאיר רתק בהתקרבו לבית שיחפה עליו במידה ותפתח אש ? האם התקרבות הכוח לבית הייתה על פי התרגולת ולא בהליכה זקופה כפי שראינו חיילים סורקים בתים ברצועת עזה כאשר הם הולכים זקופים זה אחר זה ונכנסים לבתים ללא שום תרגולת מחייבת? 60% מהרוגים ברצועת עזה היו כתוצאה מכניסה לא מבוקרת של הכוחות לבתים או לפירים שהיו בהם מטענים, מלכודים ולעתים גם חבלנים. האם הכוח ירה לכיוון הבית לפני שהתקרב אליו על מנת לוודא שאין אויב בתוכו או בסביבתו? זה מזכיר לי את הדיווחים שהייתי מקבל מרצועת עזה. אנחנו מתחילים לקבל בשורות רעות מאוד על הרבה מאוד הרוגים ופצועים כבר ביום הראשון בכניסה ללבנון, אני מקווה מאוד שזו לא תוצאה של חוסר משמעת מבצעית.
כדאי שנבין שגם כיבוש שטחים בלבנון לא יביא לנו את המִפנה המיוחל להפסקת מלחמת ההתשה היות שבסופו של דבר יפַנה צה״ל את כוחותיו. יתר על כן, ארגון חיזבאללה יוסיף לשגר טילים ורקטות על ישראל ועל צפונה ממרחקים גדולים יותר מהאזורים שנתפוס.
גם אם ירצה צה״ל להישאר בשטחים שכבש, אין לו אפשרות לעשות זאת בגלל חוסר יתירות כוחות היבשה מחמת הקיצוץ הדרסטי של צבא היבשה בעשרים השנים האחרונות. צה״ל יאלץ לפַנות את השטח שכבש כפי שהתרחש ברצועת עזה מול חמאס, ואת השטח יתפסו שוב מחבלי חיזבאללה.
תגובת צה״ל על שיגור 181 הטילים האיראני לעבר ישראל צריכה להיות מדודה ובתיאום עם ארה״ב שלא תגרור תגובות איראניות אחרות. צריך לזכור שבמשחק הטניס שולחן (פינג-פונג) הזה בינינו לבין האיראנים עלולה להגיע תגובה איראנית שבה ישוגרו מאות טילים בעת ובעונה אחת למרכזי האוכלוסייה שלנו: לגוש דן, למפרץ חיפה והקריות, לבאר שבע וירושלים. ההרס והאבדות שייגרמו לישראל יהיו נוראיים. גם אם נשיב להם מנה אחת אפיים, ונהרוס את בארות הנפט שלהם – עדיין יהיה לאל ידם לשרוד, אבל מי לידנו יתקע שאנו נשרוד מהמכה הנוראה שחטפנו.
בשני הסבבים הראשונים הקפידו האיראנים לטענתם לשגר את טיליהם למטרות צבאיות. אמנם היו גם טילים שזלגו ונפלו באזורים מיושבים, אבל זה כאין וכאפס למצב שמאות טיליהם ישוגרו למרכזי אוכלוסייתנו. אנו ארץ קטנטונת שאוכלוסייתה מרוכזת בצפיפות גדולה בעריה הגדולות. איראן וגרורותיה פרוסות על שטחים ענקיים. גם אם נפליא בהן את מכותינו ונכה אותן קשה מאוד – הן ישרדו. אנחנו?– לא בטוח.
בזמן האחרון אני שומע חלק מהפרשנים הצבאיים והכתבים הידועים בערוצי התקשורת טוענים שזו השעה לתת לאיראנים את מכת חייהם, שממנה לא יתאוששו עוד. ברם אין הפרשנים מספרים לציבור איזו מכה תבוא עלינו. אוי למדינת ישראל שאלה מעצבי דעת הקהל שלה, ואוי למדינת ישראל שאלה מנגישים את המידע לציבור.
על בסיס חיסולו של נסראללה והכניסה של כוחותינו לשטח לבנון, יש להיכנס לעובי הקורה ולהסדיר בתיווך אמריקאי ומדינות אחרות חגורת ביטחון סביב יישובינו סמוכי הגבול בצפון הארץ ובדרומה; יש לשחרר את החטופים ולהחזיר את עשרות אלפי העקורים לבתיהם.
למגינת ליבי, טרם התרשמתי שבנימין נתניהו מוכן ללכת להסכמי הסדרה בין ישראל לחיזבאללה ולחמאס. הוא רוצה בהמשך הלחימה כדי לשמר את שלטונו. עדיין הוא רואה בעיני רוחו את ״מיטוט החמאס באופן מוחלט״, את "הכנעת חיזבאללה" ואת מיגור שלטון האייתולות האיראני.
מה שהיה לנו לרועץ שביבי וממשלתו רוצים להגיע להסדר רק לאחר ״מיטוט החמאס באופן מוחלט״ ו"כניעת החיזבאללה" היות שמדובר בראש ממשלה שעדיין נתון בזחיחות הדעת (אופוריה) לאחר חיסולו של נסראללה. הוא מתעלם באופן מוחלט מהמציאות שסביבו, והוא חי במציאות מדומה. לדידו, הוא יכול לנצח במלחמה את איראן ואת גרורותיה; לשון אחר – את העולם הערבי העוין אותנו.
במקום לעלות על דרך המלך ולהגיע להסדרים בתיווכה של ארה"ב לאור הצלחות חיל האוויר מול חיזבאללה, הוא ממשיך במלחמת התשה שעלולה בהמשך להביא עלינו מלחמה אזורית רב־זירתית ותביא לידי פגיעה אנושה במדינת ישראל. גם אם לא תפרוץ מלחמה אזורית רב־זירתית בשלב זה, הרי המשך מלחמת ההתשה שנמשכת כבר שנה – תרסק את המדינה בכל התחומים שמניתי לעיל.
אנו צריכים לזכור היטב שאיראן וגרורותיה לא נטשו את הרעיון להשמיד את מדינת ישראל, ואיראן דוהרת אל הפצצה הגרעינית. אנחנו יכולים בתוך שנים מספר למצוא את עצמנו ניצבים מול איראן מגורענת.
לאחרונה אנו עדים לעוינות המצרים ההולכת וגוברת כלפי ישראל. מצרים בנתה את הצבא הגדול והחזק במזרח התיכון, וכל הכנותיו ואימוניו של צבא מצריים מופנים כלפי ישראל. גם השלטון של מלך ירדן מעורער.
רוב של יותר מ־60 אחוז בירדן הם פלסטינים שאינם תומכים בשלטון הירדני של המלך, והם שונאים את מדינת ישראל ונתונים להשפעות חיצוניות. אם נוסיף על כך את רצונה של איראן להשתלט גם על ירדן ולבנות מיליציות פרו־איראניות על גבולנו המזרחי, הרי ישראל חייבת להחזיק כוחות על גבול ישראל ירדן שאורכו 400 ק״מ. כיום אין לנו כוחות אפילו להגנה; ישראל צריכה גם להציב כוחות על גבול מצרים. הסורים גם הם משקמים את צבאם בעזרת הרוסים, ובעוד שנים מספר יהיו איום ממשי שיחייב את כוחות צה״ל לעמוד מולם. יש אפוא להציב כוחות בגבול רצועת עזה, בגבול לבנון, ביהודה ובשומרון ומשמר לאומי במדינת ישראל להגן מפני פורעים קיצוניים.
לשם כך אנו צריכים רגיעה כדי לעצור את המשך ההידרדרות של ישראל בכל התחומים שמניתי לעיל: להגדיל את צבא היבשה בעוד כמה אוגדות כפי שהיה לפני עשרים שנה.
כמות הטילים, הרקטות והכטב״מים צומחת בקצב מואץ אצל איראן וגרורותיה בעזרת המשאבים העצומים שלה ושל הרוסים והסינים. מול כל אלה יש לנו היום צבא יבשה קטן שלא יכול לעמוד איתן כנדרש אפילו בגזרה אחת.
יש צורך מידי לרכוש אמצעי לחימה חדשים המתאימים למלחמות העתיד – להקים חיל טילים, לייצר לייזר עוצמתי להתקפה ולהגנה מפני טילים בליסטיים, לרכוש תותח־נ״מ רב־קני, כטב״מים ועוד. אם לא נהיה מוכנים לכך בשנים הקרובות, לא נוכל לעמוד מול האיומים שיציבו מולנו מדינות ערב שעוצמתם תעלה בעשרות מונים מהאיום הנוכחי. כבר היום אין לנו פתרון מול האיום הרב־זירתי שהולך ומתעצם בקצב מסחרר עם הזמן.
אחת הבעיות הקשות ביותר של עם ישראל שהוא שוקע בזחיחות דעת (אופוריה) כשמצליחים, אבל אינו מוכן להקשיב לבעיות הקשות הצפויות לנו במעלה הדרך ולהתמודד איתן. תפיסה זו של הטמנת הראש בחול נותנת רוח גבית לביבי ולחבר מרעיו, לגלנט והרצי הלוי, והיא שהביאה עלינו את היום השחור ב-7 באוקטובר 2023, ולדעתי, היא עלולה להביאנו ליום שחור בהרבה מזה בעתיד.