בימים אלה של מלחמה, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים מורכבים, כשהמפונים טרם שבו לביתם וחטופינו עדיין מוחזקים בידי אויב אכזר, חשוב גם להאיר זרקור על גיבורים שקטים הפועלים ללא לאות - הרפתנים שלנו בצפון ובדרום הארץ, האחראיים על ייצור של כ-30% מתפוקת החלב השנתית בישראל.
מאז ה-7 באוקטובר, הרפתנים ממשיכים לעמוד על משמרתם. מעלות השחר הם נמצאים ברפתות, עובדים תחת עננת ערפל המלחמה מבלי לדעת מה יוליד יום, מבטיחים את אספקת החלב הטרי לאזרחי ישראל בכל מחיר, גם תחת אש בלתי פוסקת. זוהי גבורה של ממש, שליחות לאומית במיטבה, המשקפת את המסירות והנחישות של החקלאים שלנו. אותם חקלאים ערכיים וצנועים, מלחי הארץ, המחזיקים את הגבולות וניצבים בקו ההגנה הראשון של מדינת ישראל.
לצערנו, המציאות הקשה גבתה מחיר כבד גם מהם. בשבת השחורה של השבעה באוקטובר ובימים שלאחריה נרצחו בהגנה על החלב הישראלי, היישובים ומדינת ישראל חמישה רפתנים ועמם עובדים זרים שעבדו ברפתות. כמו-כן, נחטפו עובדים מהרפתות הרפת ונפגעו פגיעה קשה 20 רפתות. רק בחודשים האחרונים ספגו 3 רפתות בעוטף, בעמק יזרעאל ובגליל העליון, שלשמחת כולם לא גבו מחיר בחיי אדם.
ועדיין, הנזק היה עצום. ראינו מבנים ותשתיות שנהרסו, ציוד יקר ערך שניזוק, ולצערנו גם פרות שנהרגו. פגיעה כלכלית ותזכורת נוספת למצוקה ולמכאוב שנושאים עמם רפתני ישראל מאז פרוץ המלחמה. אל מול השבר הגדול אי-אפשר שלא להיות גאים באותו חוסן ובאותן תעצומות נפש של הרפתנים לשקם את מפעל חייהם כל פעם מחדש. הנה, אך בתחילת אוגוסט רקטות מלבנון פגעו באישון הלילה במשק משפחתי בבית הלל שבגליל העליון. פרות נהרגו, נזק כבד – ולמרות זאת, בחלוף פחות משמונה שעות לאחר הפגיעה הישירה ברפת, במשק המשפחתי כבר היו אחרי חליבת בוקר!.
זו אולי גם נקודת האור, שממשיכה להאיר את הסיכוי והתקווה. ההתגייסות המיידית של כל גורמי ענף החלב לתמוך ולסייע, הערבות ההדדית כמוה לא נראתה. רפת שחוותה פגיעה, מקבלת סיוע מלא-מלא מכל מי שהחלב הישראלי זורם בעורקיו בבנייה מחדש ומתוך מחויבות משותפת אחת: לא משאירים אף רפת מאחור. על-כן, הרפתנים מצליחים לשמור על אספקת החלב השוטפת מסביב לשעון, גם בתנאים בלתי אפשריים, גם בהקרבה אישית שאין אלא להצדיע לה. ראוי להדגיש: מאז פרוץ המלחמה לא היה מחסור בחלב ישראלי טרי ולו לרגע אחד.
מכאן, עלינו להבין כי חיזוק ענף החלב הישראלי איננו רק עניין כלכלי, אלא גם מרכיב מהותי בשמירה על ביטחון המזון של ישראל למול כל מצב חירום, איום או אירוע קיצון. אי של ודאות גם בימים של אי-ודאות.
בזמן מלחמה, כאשר שרשראות האספקה עלולות להשתבש, חשיבותו של ייצור מקומי ורציף מתעצמת. לכן, היכולת לספק מזון טרי ומזין לציבור היא קריטית - ובמבחן המציאות מוכיחים רפתני ישראל שהם חוד החנית במאמץ זה, דואגים לאספקה סדירה של מוצרי חלב טריים לכל בית בישראל.
אך אל לנו לשכוח - הרפתנים זקוקים לתמיכה. אנו קוראים לממשלת ישראל לעמוד לצד החקלאים בעת הזו. הסיוע הממשלתי חיוני כדי לאפשר לרפתנים להתגבר על האתגרים הנוכחיים ולהבטיח את המשך פעילותם החיונית בגבולות, בקווי העימות, בכל נקודה.
תמיכה בענף החלב היא לא רק השקעה אשר מחזקת את המגזר היצרני והמשק הישראלי, אלא גם מחזקת באופן ישיר את ההתיישבות בפריפריה. למעלה מ-80% מהרפתות הן הלכה למעשה עוגן החיים ביישובי הספר, המספקות תעסוקה ומבטיחות את הנוכחות באזורים אסטרטגיים.
יתרה מזאת, החקלאות בכלל, וענף החלב בפרט, הם חלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית. הם מייצגים את הקשר העמוק שלנו לאדמה ואת יכולתנו להפריח את השממה, להפרות את אסם התבואה של ישראל. בימים של מבחן לאומי, חיזוק ענפים אלו הוא חיזוק ישיר של החוסן הלאומי שלנו.
גבורת הרפתנים מהווה השראה לכולנו. ההוכחה במעשים ולא רק בדיבורים על כוחה של החקלאות הישראלית ועוצמת הרוח של עמנו.
יחד, בשיתוף פעולה בין החקלאים, הממשלה והציבור, נוכל לחזק את החוסן הלאומי שלנו ולהבטיח עתיד בטוח ומשגשג לישראל. ענף החלב הישראלי ימשיך להיות מקור לגאווה ולביטחון תזונתי, ויהווה דוגמה לעולם כולו בחדשנות, יעילות ונחישות. בשליחות ובאחריות לאומית, לימים טובים ובטוחים יותר.
אם אנו נדרשים להוכחה נוספת לכך, הרי נוכל לשאוב עידוד מאמת פשוטה אחת: היכן שיש רפת, יש חקלאות, יש התיישבות - ותהיה תקומה!
היום, יותר מתמיד, מדינת ישראל זקוקה לרפתנים שלנו, החלוצים והמגשימים של דורנו. היא זקוקה להם כאוויר לנשימה למען עתיד ביטחון המזון, ההתיישבות החקלאית והביטחון הלאומי.
דגן יראל הוא מנכ"ל ארגון יצרני החלב