ממשלת אוסטריה החליטה לא להמתין לשאר אירופה - וקבעה תיקון לחוק, שלפיו פרסום תוכני חמאס כמוהו כפרסום תכנים נאציים, וזאת כדי להתמודד עם האנטישמיות שהחלה להרים ראש במדינה. המשמעות – המפרסם תוכני חמאס או סמלי חמאס באוסטריה עובר עבירה פלילית, שגוררת עונשים חמורים - בין השאר, אובדן מקום עבודתו, אם הוא עובד במקום ציבורי, קנס בסך 20 אלף יורו ועוד.
תושבי אירופה וארה"ב צריכים להודות למדינת ישראל על כך שהיא נלחמת גם עבורם נגד האסלאם הקיצוני, שאחת מטרתו: להרוג את היהודים ואת הנוצרים. ישראל היא קיר הפלדה שמגן גם עליהם, ואם הקיר הזה ייפול חלילה, דרכם של ארגוני הטרור האסלאמי הקיצוניים אליהם תהיה סלולה.
כשהטרוריסטים של חמאס הופכים מסגד למפקדה, גן ילדים למנהרת רצח, בית ספר למחסן תחמושת ובית חולים למחרטה לייצור פצצות, ומציבים בהם אזרחים וילדים כמגינים אנושיים למחבלים שפלים, וצבא דמוקרטי מפציץ את המתחמים הללו – זה לא רק מחויב המציאות, אלא גם מחויב לביצוע בידי מדינה חפצת חיים ואף מותר על פי החוק הבינלאומי, שכן מדובר בהפצצת מתחם טרור שורץ מחבלים. "הבא להורגך, השכם להורגו".
על פי הדין הבינלאומי, שנקבע באמנת ז'נווה, הימצאותו של אדם מוגן במקום אינה משמשת עילה למניעת פעולה צבאית. הדין מתיר התקפה על מטרות שמהוות חממה לפעילות צבאית ושהריסתן מעניקה יתרון צבאי. לישראל כואב על אזרחים עזתים שנהרגים, אף שרבים מהם רקדו על הגגות וחילקו בקלאוות של שמחה ב־7 באוקטובר. הם
תתי־אדם, שרצחו, אנסו, חטפו והתעללו אפילו בגופות חטופים. למרות זאת, הצבא הישראלי הוא המוסרי ביותר בעולם, ועושה כל שניתן למניעת פגיעה באזרחים, ולעיתים משלם על כך בחיי חיילים גיבורים. הטרור החמאסי עושה הכל כדי שייהרגו אזרחים, כי זה משרת את יחסי הציבור שלו, שחשובים לו יותר מחיי אדם, ואז מפרסם נתונים ו"צילומים" מנופחים ושקריים.
האסלאם כובש בשקט את ארצות המערב. במרכז לונדון או בכיכר דאם באמסטרדם אפשר לראות בעיקר בד בצבע שחור ונשים שרק עיניהן מציצות מחרך בגדן. לפניהן הולך הגבר שלהן בפנים גלויות. גבר־גבר. כך גם בפריז, בבריסל, באוסלו, בשטוקהולם, וכך גם בערים רבות בארה"ב ובאוניברסיטאות האמריקאיות.
אינני מכליל. רוב המהגרים המוסלמים הם כנראה אזרחים טובים, שחיים את חייהם ולא מנסים להפוך את מארחיהם למוסלמים, אך יש בהם שמייצגים את האסלאם הפונדמנטליסטי־הטרוריסטי והגיעו כדי להפוך את האירופים התמימים להיות הם, ואלו – הולכים ומתרבים. מאז 7 באוקטובר תושבי אירופה נחשפים להפגנות שהמהגרים המוסלמים מארגנים בארצותיהם, כשהם שורפים בהן את דגלי ישראל וקוראים להשמדתה, ורובם עומדים ליד כוחות המשטרה המקומיים ושותקים.
מומלץ שהאירופים יתעוררו מתמימותם ומהדחקת המציאות שמתרחשת בביתם. האסלאם הקיצוני כבר נטוע עמוק בתוכם, ממתין להזדמנות לממש את חלומו. הפוליטיקאים שלהם נזהרים בכבוד המוסלמים, מכיוון שהם צריכים את קולותיהם בבחירות.
הדוגמה הבולטת ביותר לכך התרחשה ביולי האחרון בבחירות בבריטניה, כאשר ראש מפלגת הלייבור קיר סטארמר נבחר כראש הממשלה. אצלנו תלו בו תקוות, מפני שהוא נשוי לאישה יהודייה ונחשב כציוני ואוהד ישראל. מהר מאוד החלו אמירות בעייתיות שלו בהקשר של אמברגו נשק, ופתאום צצה מגבלה על כניסת ישראלים לבריטניה, יש להניח שמשיקולים אלקטורליים ובשל מסת המצביעים המוסלמים. כמותו גם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שדורש להטיל אמברגו נשק על ישראל.
אפסות ההסברה הישראלית
במקום שיתגייסו לתמיכה בישראל, הדמוקרטיה היחידה בג'ונגל המזרח־תיכוני, שמצידה האחד ים ומשאר צדדיה אסלאם, נתנו מדינות המערב את ידן למינוי נבל אנטישמי כמזכ"ל האו"ם ונבל אנטישמי נוסף, מוסלמי בשם כרים אסד אחמד קאן, כתובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
האירופים, שמצטרפים להפגנות נגד ישראל ומאשימים אותה בג'נוסייד, קצת מתבלבלים. קשה להאשים אותם, עבורם זה ספורט. היום הטרנד הוא שנאת ישראל, מחר הוא יהיה אחר. מה להם ולזה. מסקרן לדעת מה הם היו עושים לו היו במקומנו. כיצד ממשלת בריטניה ואזרחיה היו פועלים אילו חלילה 3,000 ארגנטינאים חמושים היו חודרים לסאות'המפטון – הורגים בתוך מספר שעות 1,200 אזרחים במיטותיהם וצעירים במסיבת ריקודים, חוטפים 250 זקנים, נשים וילדים למנהרות הטבח שלהם, אונסים נשים וגברים מול עיני קרוביהם, הורגים ילדים לעיני הוריהם, הורגים הורים לעיני ילדיהם, ויש תיאורים מבעיתים נוספים שעדיף להימנע מאזכורם.
האם הם היו דורשים מממשלתם – זו שיצאה למלחמה על איי פוקלנד הנמצאים בקצה האוקיינוס האטלנטי – להבליג? ואיך היו מרגישים אם חלק מהעולם היה טוען שהם הרעים, ואילו הטרוריסטים־הרוצחים והאנסים הם הטובים והאומללים?
ב־7 באוקטובר זה קרה בישראל. אחד לאחד. אזרחי המערב הנאורים (ללא הכללה) נותנים יד תמימה למסע השכנוע השקרי של ישויות הטרור, גרורות השטן הגדול איראן, שנעשה באמצעות אותם אסלאמיסטים שבאו לגור אצלם, ובלי שהם מרגישים, משתלטים אט־אט על רחובות עריהם.
כדאי שיתעוררו. חלק מהמפגינים בעד חמאס־פלסטין הם אולי מחבלים פוטנציאליים. הם באו לגור אצלם, אף שיש 57 מדינות אסלאם, ובתוכן 22 מדינות ערב – שמשקפות את המנהגים, הדת והתרבות שלהם.
מדינה יהודית יש רק אחת, ישראל. אין לה שום עניין בעזה ובלבנון, היא רק שכנה שלהן ולא ממוקמת על מטר משטחן. אין לה שום עניין עם איראן, שרחוקה מאוד מגבול ישראל, ולמרות זאת הציבה לעצמה מטרה מוצהרת, רצחנית, מתועבת – להשמיד את מדינת ישראל.
מה שמתסכל הינו אפסותה של ההסברה הישראלית, שכלל לא קיימת. כתבתי לא אחת שכדי לנצח במלחמה חייבים לפני הכל צבא חזק ועוצמתי – וזה יש לישראל. אך חייבים לצידו הנהגה ראויה, שקולה ואמיצה, שרק טובת המדינה, ביטחונה וכלכלתה עומדים לנגד עיניה. למרבה הצער, אין לנו ראש ממשלה כזה, בלשון המעטה.
לצד אלו, כדי לנצח חייבים גם הסברה חכמה ואגרסיבית בכל רחבי תבל, ובעיקר אצל ידידותינו במערב ובשאר העולם, וכזו - אין. בגלל תקשורת מוטה, מעבר לגבולות ישראל נחשפים האזרחים התמימים של המערב בעיקר לנשים ולילדים פלסטינים הרוגים, ולכך יש להוסיף מערכת הסברה משומנת ושקרית של אויבינו, שמלבה את רוחות השנאה כלפי מדינת היהודים.
זו לא מלחמה טריטוריאלית. זו מלחמת דת, שמתודלקת על ידי אסלאם קיצוני־טרוריסטי־איראני, ששואף כאמור להשמיד את מדינת ישראל – "מהנהר עד הים" – ולהרוג את כל היהודים והנוצרים. את זרע הפורענות הזה חייבים לחסל. היום אנחנו נפגעים מהבלבלת של אזרחי מדינות המערב, בעיקר באירופה ובחלקים מארה"ב, שמושפעים מפעילותם המסיבית והאגרסיבית של המהגרים המוסלמים, ומחר היא תתהפך כנגדם אם לא יתעוררו.
שלא יבקשו מאיתנו איפוק ולא פרופורציות. אנחנו נלחמים על חיינו, ולעולם לא נוותר. למדינת ישראל אין ברירה. עם ישראל חי ויחיה לנצח.