על אף שידענו ימים ולילות קשים מאוד בשנים האחרונות, ליל הבחירות בארצות הברית הדגים בצורה קשה ביותר את ניצחון הפופוליזם על ערכים דמוקרטיים, שם, כמו כאן.

ברמה המקומית, בישראל, נתניהו לקח באותו ערב את מדיניות ההפקרה של הממשלה צעד נוסף קדימה, כשנקט פוליטיזציה בוטה בפיטורים ובמינויים לצורך שרידות ממשלתו.

ברמה הבינלאומית, הניצחון של טראמפ הוא אסון שמשמעותו עוד שנים של הסתה נגד נשים, מיעוטים והקהילה הגאה, של שחיקת נורמות דמוקרטיות, של זלזול בשלטון החוק, של האצת משבר האקלים באופן שעלולות להיות לו תוצאות קטסטרופליות לדורות הבאים.

בישראל, לניצחון טראמפ יהיו כנראה השלכות קשות מאוד על המאבק לסיום המלחמה, על מצבם של הפלסטינים בשטחים ועל המוסדות הדמוקרטיים.

ממשל ביידן העניק מצד אחד לישראל נשק כמעט ללא הגבלה, שאפשר לכאורה גם פשעי מלחמה בעזה. מצד שני, במהלך שנות שלטונו של ביידן, ארצות הברית שימשה חלק ממערכת האיזונים והבלמים אל מול ממשלת ישראל.

באופן שאנחנו, בארגוני זכויות האדם, ראינו לעיתים קרובות כאיטי ומתסכל, ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ על ישראל. היא דרשה לאפשר סיוע הומניטרי לעזה, להאט את מהלכי הסיפוח, לבלום אלימות מצד מתנחלים.

אומנם הלחץ לא מנע את המשבר ההומניטרי או שינה משמעותית את המצב בשטחים, שהרי נתניהו מומחה במשיכת זמן, בהונאה ובמניפולציה. עם זאת, אין להמעיט בהשפעת הלחץ על המצב בשטח. וכעת, כלי ממתן משמעותי יצא מהמשוואה. היעדרו עלול להיות הרסני.

בישראל, עשרות אלפי אזרחים מודאגים, מותשים ושבעי אכזבות יצאו שוב לרחובות, כדי לעמוד מול משטרה אלימה ולתבוע מהממשלה את קיום החוזה הבסיסי שלה עם האזרחים. תנועת המחאה בישראל היא מהגדולות בהיסטוריה, יחסית לגודל האוכלוסייה, ויש בה כוחות אדירים של ארגון, נחישות ויצירתיות.

בארצות הברית, הקמפיין של האריס גייס סכומי כסף חסרי תקדים, ומאות אלפי אמריקאים יצאו להתנדבות אינטנסיבית בקמפיין במדינות המתנדנדות. קמפיין זה נרמל שיח של שוויון מגדרי וגזעי בצורה שאי אפשר היה לדמיין לפני 20 שנה.

בתוך משבר הדמוקרטיה הדרמטי, שמתרחש בכל העולם, הכוחות האזרחיים העצומים ומעוררי ההשראה האלו, בארצות הברית ובישראל, לא הספיקו כדי לייצר ניצחון פוליטי. אנחנו נכנסים לעידן חדש, מפחיד וחסר ודאות, שבו אי אפשר להיות בטוחים בהגנה על אף אחת מזכויות האדם.

 ועדיין, גם הלילה המדכא שעברנו אינו משנה את העובדות. דמוקרטיה היא עדיין שיטת המשטר הטובה ביותר (או הכי פחות גרועה). שוויון וזכויות אדם הם הבסיס לחברה צודקת, משגשגת ובת קיימא.

הכוחות הגדולים שהתגייסו למאבק, בישראל ובארצות הברית, יצטרכו לעבוד ביתר שאת וביצירתיות כדי לייצר כלים חדשים ולהמשיך בניהול מאבק ארוך ועיקש בתנאים קשים.

עלינו להיאבק לא רק על הכלים הדמוקרטיים, אלא גם על הערכים המעניקים להם תוכן ומשמעות. הנכסים שנצברו בהתארגנות האזרחית, והנצחיות של הערכים שאנחנו נאבקים עבורם, יאפשרו לנו לנצח, במוקדם או במאוחר. 

הכותבת היא מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח