גם אם נצליח הפעם להינצל בעור שינינו בהיבטים של קריסת הכלכלה, קריסה החוסן החברתי, קריסה בקשר עם העולם, הרס הצפון והדרום, ושחיקה קשה בביטחון הלאומי, הרי נידרש להפשיל את השרוולים ולשקם את הכלכלה, את החוסן החברתי, היחסים עם העולם, הביטחון הלאומי ולשקם את הגליל ועוטף עזה.
זה ייקח הרבה מאוד זמן, אבל אסור לנו לשקוט על השמרים בכל התחומים. אם לא נקדם באופן מידי הסכם מדיני בכל הגזרות, נשחרר את החטופים, נחזיר את העקורים לבתיהם ונציל את המדינה מקריסה בכל התחומים, אנו עלולים לאחר את הרכבת.
האיומים סביב ישראל הולכים ומתרבים, הולכים ומתגברים בקצב מסחרר. בעוד זמן לא ארוך האיומים על ישראל יהיו בעשרות מונים יותר חמורים מהמצב כעת, בעזרתם של הרוסים והסינים לאיראן. אם לא נשנס את מותנינו ונשקם את הצבא מהיסוד עם נבחרת חדשה, לא נוכל לעמוד יותר באתגרי מלחמות העתיד. בנפשנו הדבר.
יש לנו דרג מדיני שממשיך לסבך אותנו עמוקות עם העולם הערבי ועם מדינות העולם בכלל. לכל המצחקקים שלא שיגרו עלינו אלפי טילים כפי שהיה צפוי במידה והחיזבאללה היה תוקף אותנו בעת ובעונה אחת יחד עם החמאס ב -7.10.23, כדאי שתבינו: מה שהציל אותנו זה לא מוכנותו של הצבא להגן על הצפון, אלא נס שקרה לנו שהחיזבאללה ואיראן משיקולים שלהם החליטו לעמוד מהצד.
אמנם החיזבאללה לא משגר עלינו אלפי טילים, רקטות וכטב״מים לאחר שמטוסינו ניצלו את המצב והשמידו להם יכולות רבות, אבל נשארו להם מספיק יכולות למשך תקופה ארוכה מאוד שגורמים לנו נזקים כבדים מאוד ברכוש, באבידות קשות בעורף, לאובדן פרנסתם ובתיהם של למעלה ממאה אלף אנשים, וגורמים להמשך הידרדרותה של המדינה לעברי פי פחת.
וזאת הם עושים לנו עם מעל למאה טילים, רקטות וכטב״מים בממוצע כמעט מדי יום ביומו מגבול הצפון ועד ת״א. ועוד לא דיברנו על העימות הישיר עם איראן העלול לאבד שליטה.
זו הממשלה ההרסנית ביותר מאז היווסדה של המדינה בגלל דיקטטור אחד שרוצה לשרוד בכל מחיר. הוא רב חובל שאיבד שליטה על ההגאים ומוביל את מדינת ישראל לאסון לאומי ולדרך ללא מוצא. ראש ממשלה שלא בוחל בשום אמצעי בשביל להציל את הישרדותו הפוליטית על חשבון המדינה ואזרחיה.
ללא מנהיגות ראויה ואמינה ומנהיגות אמת שטובת המדינה עומדת לנגד עיניה, לא תוכל ישראל לשרוד לאורך זמן אל מול נחילי הצרעות שמתרבים סביבה כחול אשר על שפת הים.
הגיע הזמן שעדר השוטים המתנהג כסומא בארובה, יבינו את המצב ויצאו מהקיבעון המחשבתי והמעשי בו הם נמצאים, על אף כל מה שקורה סביבם בתוך המדינה ובעולם כולו. מדובר בחבורת הדיוטות שחייה בהכחשה גורפת.
מצאתי לנכון להציג בפניכם אוסף עדויות קשות מאוד של קצינים בכירים, חלקם משרת עדיין בצבא קבע, שקיבלו אומץ, בניגוד לרבים אחרים, ואומרים את אשר על לבם. כמו גם של עיתונאי בכיר ואזרח שאכפת לו:
1. קצין חינוך ראשי תא"ל אופיר לויוס, באיגרת שהפיץ זה לא מכבר לחיילי ומפקדי הצבא, בה הוא בין השאר מכה על חטא היוהרה של הפיקוד הבכיר: "בשנים האחרונות התפתחו בצה"ל מספר תופעות הדורשות שינוי תרבותי ומאבק אקטיבי לריפוי: ריכוזיות יתר, עיסוק בנראות ולא במהות, פחד לפעול ולהביע דעה נועזת, שיח ציני והיעדר עומק אינטלקטואלי והגותי, פגעו ופוגעים במנהיגות הצה"לית, במוסד הפיקוד בצה"ל, בחוסן הצה"לי, בגיוון ובמוטיבציה להמשך שירות במערכים השונים. תפיסות ניהול לא מותאמות לצבא לוחם ולדרגים שונים ושיח תועלתני, חומרי וקרייריסטי, העצימו תופעות אלו ופגעו בתפקודים השונים".
"ה-7 באוקטובר הוא הכישלון הגדול ביותר שצה"ל חווה מיום הקמתו. אני ורבים כמוני קמים כל בוקר ומביטים בכתם על מראת חיינו, לא ניתן למחות את הכתם הזה עד יומנו האחרון".
"אנשי הצבא יסתגלו בשנים הקרובות למציאות של חוויה פרדוקסאלית, חווית אי שלמות דיאלקטית. בכל מבט במראה יהיה שם הכתם שלא ניתן למחות אותו. נכון וראוי לסגל שיח משולב ומשלב את הקוטביות שבין הכישלון לניצחון ובין התבוסה לגבורה. הנרטיב במלחמה הזו יתבסס על שילוב ואיזון נכון ומלא ענווה".
"המלחמה הביאה עימה משבר אמון עמוק. סדקים בין העם לצבאו ובשורות הצבא. עלינו לעמול על חיזוק האמון שצה"ל יכול וחייב לצמוח ולהשתנות, וכי מדינת ישראל והחברה הישראלית ישובו ויחדשו את ימיהם. האמון במוסדות ובאישים נפגע, ויתכן שאינו בר שיקום בחלק מהמקרים. עלינו לחזק את האמון, שהאנשים והרעיונות העומדים בבסיס המדינה ראויים למסירות נפשנו והקרבתנו לעד".
2. יוסי יהושוע: "באיזה צבא אלוף יניב עשור הולך עכשיו הביתה, אבל אלוף אליעזר טולדנו, שהיה אלוף פיקוד דרום שלושה חודשים לפני האסון, ומראשי הקונספציה, לא רק ממשיך אלא גם מייצג את הרמטכ״ל בממשלה? ככה לא משקמים את אמון הציבור בצבא".
"אחד האלופים המוערכים תפס את האלוף טולדנו לשיחה ואמר לו: 'מי שקבע את הסטנדרטים להגנה כמפקד אוגדת עזה ואח״כ כאלוף פיקוד הדרום עד רגע לפני המחדל, זה אתה'".
"קח אחריות. היא שלך באופן מלא. פינקלמן אחראי, זה ברור, אבל לא יכול היה לשנות את זה בשלושה חודשים. אל תבייש את המדים כמו הרמטכ״ל. תפרוש בכבוד״.
3. "קציני צבא בכירים, כלכלנים ואנשי כספים החלו לאחרונה לעלות שאלות: איפה הכסף?". "600 מיליארד ש"ח תקציב ביטחון ועוד 40 מיליארד דולר סיוע בעשר שנים".
"קיצצו באוגדות, פרקו יחידות לוגיסטיקה ושיחררו אלפי נגדים וקציני קבע, מכרו טנקים ותותחים, חילקו מסוקי דיפנדר מתנה למלך. אם היו עשרה מסוקי דיפנדר בבוקר ה-7/10, היום ההוא היה נזכר כעוד חג שמחת תורה".
"לא מצטיידים, לא מחדשים מלאי חימוש, משחררים אלפי אנשי מילואים משירות, אין אימונים לא לאנשי מילואים ולא לסדיר, לא מגייסים מילואים, לאן לכל הרוחות הלך הכסף?".
"לא אצטנע ואומר: את השאלה הזאת שאלתי כבר כאשר נעץ התעקש להחליף את כוכבי בחרצי סמוך לבחירות. תמהתי מה כל כך דחוף לבן בליעל הזה לקבוע מי יהיה הרמטכ"ל הבא. זה העלה חשד שהוא מנסה להסתיר פשע".
"החשש שלאחר הבחירות יצא שר ביטחון לא משלהם, שעלול למנות רמטכ"ל שאין ידו במעל וכל העסק יתפוצץ. כנראה שזה אכן עומד להתפוצץ בקרוב, חבל על 1600 לוחמים ואזרחים ששילמו בחייהם".
4."תמונה שווה 1000 מילים" מקרית שמונה, העיר שננטשה על ידי מדינת ישראל. ערב יום חמישי 7.11.24, סמל ההזנחה שחייב לזעזע כל לב ואזרח/ית בישראל.
העיר קריית שמונה חשופה לטרור של כנופיות ביזה והשחתת רכוש. חודשים על חודשים אין נפש חיה ברחובות, אין משטרה ואין כוחות ביטחון, המציפים את העיר כדי לשמור על הבתים והרכוש הנבזזים. ואולי התמונה הזאת תעיר מישהו במדינת ישראל, כדי לשלוח כוחות לשמירה על העיר. גורלה של עיר אחת מני ערים וישובים רבים נוספים בצפון.
5. קישור לדבריו של תא״ל גיא חזות, שהיה מפקד אוגדה ואחראי על התחקירים והלמידה בזרוע היבשה.