את הסאגה שהתנהלה בבית הדין הפלילי בהאג ניתן היה למנוע מלכתחילה. ישראל המחישה, בהתנהלותה הכושלת, את האמרה הבנאלית “אל תהיה צודק, תהיה חכם”. מאחר שתוצאות המפגש הבלתי אפשרי הזה ידועות מראש, המעשה החכם ביותר אמור היה להיות ניתוק מגע.
אבל נתניהו העדיף לכרות אוזן ליועצים מחסידות המשפטולוגיה ולשגר את מאור המשפט אהרן ברק לאייש את אחד המושבים בפאנל הלצים הזה. לצד התמוגגות סקטורים מסוימים מהמהלך – “הילד אריק בריק הוא מניצולי הג'נוסייד שביצעו הנאצים בעם היהודי, ועכשיו הילד שהפך לשופט הדגול אהרן ברק נקרא להגן על מדינת ישראל שמואשמת בג'נוסייד בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג" (כלכליסט, 7.1.24) – הביעו באוזני נתניהו יועצים אחרים חשש כי מעבר לחיזוק יוקרתו של ברק, לא תהיה כל תועלת מישיבתו בפאנל המכור.
כך או אחרת, תוך זמן קצר נותר כיסאו של ברק מיותם, כבודו פרש מ"סיבות משפחתיות”, עקבותיו נעלמו והסאגה התגלגלה בלעדיו. ישראל חשודה בפשעי מלחמה, בהרעבת האוכלוסייה העזתית, תוך התעלמות מוחלטת מהסיבות ומהנסיבות שהובילו למצבה העגום של אוכלוסייה זו.
האיש שניצח על כל הקקופוניה הוא עו”ד קארים חאן מהממלכה המאוחדת, שמשמש תובע וחוקר פלילי במוסד הזה, ואנטישמי בזמנו הפנוי. חאן הפיק שני צווי מעצר אישיים, בהתאם למנדט בית הדין הפלילי, נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט, וכדי לאזן את התמונה, גם אם למראית עין, נשלח צו אל גופתו של מוחמד דף, מאחר שהחוקר הנכבד לא מצא במהלך חקירתו המעמיקה הוכחות להיעדרו של דף מעולם החיים.
מפה לשם הסתבך התובע המכובד בפרשייה של הטרדה מינית ונפתחה נגדו חקירה במוסד שבו הוא מכהן. בעקבות הפקת הצו מיהרו כמה מדינות כהולנד, צרפת, ירדן והאיחוד האירופי, להודיע כי "יפעלו בהתאם לצו המעצר". שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, אף טען שההחלטה אינה פוליטית ושיש לכבדה.
עד כאן השתלשלות העניינים, ומכאן – מה נותר לישראל לעשות? ישראל חייבת לחזור לנקודת ההתחלה ולנתק במחאה כל מגע עם בית הדין הזה, להכריז שהוא אינו לגיטימי, מוטה, בררני, אנטי־ישראלי במובהק. כמו כן, על ישראל להודיע שהיא מצפה ממדינות שחרתו על דגלן ערכים של צדק ויושר להתעלם מהצווים.
נכון שהכרזה כזאת היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, אך יש לזכור מי נבחר לנשיאות ארצות הברית – דונלד טראמפ. האיש הזה “לא רואה בעיניים” את כל מערך ההיפוקריטים, בין שהם מתקראים בית דין בינלאומי ובין שהם מתקראים או”ם, וכבר הוכיח בעבר שהוא עומד לצד ישראל במקרה של ניסיון לפגוע בה ובנבחריה.
אחרי הוצאת הקיטור של נציגי הקואליציה ואפילו נציגי האופוזיציה בכנסת, כדאי להוריד פרופיל תקשורתי, אבל במקביל להבהיר ל”ידידות” שלנו ממערב אירופה שלכל ניסיון לממש את הצווים יהיה מענה לא צפוי, ודי לחכימא ברמיזא.
הכותב הוא חבר הנהלת “מבטחי", פורום מפקדים לאומי