כל יום שחולף מדיר שינה נוספת מעיניהם של ישראלים רבים, ואני משוכנע שגם מעיניהם של בנימין נתניהו וסביבתו הקרובה. כל צד וסיבותיו. הצרה היא שהסיבות הפוכות. הרוב - מתוך דאגה עצומה למדינה, הסביבה - כנראה מתוך דאגה בעיקר לנתניהו. מזל שאנחנו עם חזק, שלא נשבר ולא מוותר.

עשרה מיליון ישראלים תקועים עם ממשלה קיצונית, משיחית, לא ציונית בחלקה, בגלל אדם אחד שהורס לנו את המדינה. רוב הציבור מתנגד לממשלה הזו, לראשה ולדרכה. את אלו שניסו פיזית לפגוע בו, במשפחתו ובביתו יש להעניש בחומרה. חופש ביטוי - כן (לפחות בינתיים), פגיעה פיזית - לא ולא.

צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו ויואב גלנט הם מעשה נבלה אנטישמי נגד כולנו, אך פוליטית הם יכולים לחזק את ראש הממשלה. סביר להניח, אגב, שלו היה מקים ועדת חקירה ממלכתית כמתחייב, היה חוסך את חרפת צווי המעצר הבינלאומיים.

רוב הציבור בישראל (לפי הסקרים), כולל הח"מ, חושש לראשונה אי־פעם שראש הממשלה פועל בניגוד לטובת המדינה. לפי סקר "אולפן שישי", אפילו רוב מצביעי הליכוד סבורים שאין עסקת חטופים בגלל סיבות פוליטיות ולא ענייניות. מחריד. כפועל יוצא, ייתכן שהוא ממשיך לכאורה גם להחזיק את חיילינו בעזה מתוך שיקולים פוליטיים.

רוב הציבור בישראל, כולל הח"מ, חושש לראשונה אי־פעם שהדבר הראשון והעיקרי שמוליך את שיקוליו של ראש הממשלה שלו הינו טובתו ושרידותו הפוליטית. רוב הציבור בישראל, כולל הח"מ, לא מאמין לראש הממשלה שלו.

חלפו יותר משנתיים מאז הבחירות שהתקיימו בנובמבר 2022, שבהן קיבל נתניהו את אמון העם כדי להקים את נבחרת החלומות שלו – הימין על מלא. רוב העם מבין שזה לא ימין, לא על מלא, ולא ניצחון מוחלט. אם כבר, זה הרס ערכי הציונות על מלא.

כמי שמגיע מבית ליכודי, אני חש בושה גדולה כשאני רואה לאן גרר וגורר אותנו האיש הזה, וסביבו פוליטיקאים שחלקם אנשים מצוינים, שממלאים פיהם מים.

את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, האיש החזק בעולם, הוליכו חברי מפלגתו בתוך מספר ימים החוצה מההתמודדות לנשיאות בגלל עימות טלוויזיוני אחד לא מוצלח. כאן, ראש הממשלה הורס את המדינה – הביטחון, הכלכלה, החברה, האחדות - בזמן שאלו שיכולים להראות לו את הדרך החוצה שותקים.

גלנט, שלהבדיל מנתניהו, הכיר באחריותו, ושהיה היחיד בליכוד שהביע את דעתו ללא מורא מהמנהיג, שהזהיר מראש ותוך כדי, שמילא את תפקידו ושראה את טובת המדינה וביטחונה לנגד עיניו – הודח תוך כדי המלחמה. איפה אתם, הח"כים של הליכוד? עד מתי תידומו?

מצד שני, ישנו יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. לפיד, שהיה עיתונאי ומגיש טלוויזיה מוכשר וכותב מחונן, וללא ספק אדם אכפתי, מוכיח שאין לו יכולת להוביל מהלכים אופוזיציוניים שיפילו את הממשלה הנוראית הזו ואת ראש הממשלה הגרוע בתולדות ישראל. גם הפכפכותו היא עניין מטריד. נפלנו חזק עם ראש ממשלה שרובנו לא מאמינים שפועל לטובתנו ועם ראש אופוזיציה לא מוצלח.

בינתיים שום דבר לא עוזר. ההפגנות, הכתבות, המודעות, שלטי החוצות, חסימות הכבישים, ואפילו לא זעקתן קורעת הלבבות של משפחות החטופים.

נראה שזה לא מזיז לנתניהו, ואולי אף מחזק אותו אצל הבייס. נראה שהדבר העיקרי שמפחיד אותו הוא בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, אריה דרעי וחבריהם. לפי נתניהו – אלוף המילים והסלוגנים – יש שני איומים מרכזיים על ממשלתו: איראן וחוק ההשתמטות.

101 חטופים נמקים במנהרות עזה בשבי חמאס, וליבו נאטם. משפחות החטופים סובלות סבל שאי אפשר לדמיין, וליבו נאטם. לרבים נדמה שאין לו כוונה לסיים את המלחמה בדרום, כשבמילותיו - הוא סינדל את צה"ל להישאר בציר פילדלפי, השד יודע למה. מביני דבר אומרים שאולי אפשר לחסוך את דם חיילינו הגיבורים, כי חמאס הושמד צבאית ועזה די חזרה לתקופת האבן, אך ליבו נאטם. בעיניו – הוא הקורבן.

נראה שעסקת חטופים כלל אינה עומדת על הפרק, אך דאגתו נתונה כנראה לעניינים חשובים יותר כמו קידום חוק ההשתמטות המפרק את החברה הישראלית, חוק הרבנים, המדרוג ועוד.

תהיה ליברמן

דאגתו של ראש הממשלה נתונה למשפטו, או כפי הנראה – למציאת התירוץ הבא שיחלץ אותו מעדותו. כאן המקום להבהיר שחרף התנגדותי לאיש, אני מייחל שייצא צח וזכאי.

נתניהו התחייב בפני בית המשפט ובפני הציבור שאין לו בעיה לנהל גם את המדינה וגם את המשפט. התחייבות שאין בה גרם היגיון גם באין מלחמה, ושאותה לכאורה נתן כדי להיחלץ מהעתירות שדרשו למנוע את כהונתו – בין השאר בגלל ניגוד העניינים בין משפטו ובין קידום המהפכה המשטרית.

לפני כשבועיים וחצי, בחצות הלילה, הוציא פרקליטו בקשה דחופה לביהמ"ש, ולפיה לא יעלה על הדעת שראש הממשלה יקדיש שעות להכנת עדותו ולעדות עצמה, תוך כדי מלחמה.

מאחר שביהמ"ש איבד את סבלנותו, כי נמאס לו מהתחמונים (אך לבסוף העניק לו דחייה קלה במתן העדות), אני סומך על נתניהו שימצא את הסיבות לדחייה ולדחיות רבות נוספות. מפחיד לחשוב מה עוד עלול אולי להיעשות לשם כך.

במקרה זה אני דווקא מצדיק את הבקשה ומסכים עם נתניהו שאי אפשר לעשות את שני הדברים בו־זמנית. לו הייתה בו הגינות וגם מחשבה על נתיניו, אנחנו, היה מוציא את עצמו לנבצרות ומתפטר לאלתר כדי להגן על שמו ולהילחם על חפותו, שבה הוא מאמין. כך עשה לפני שנים רבות שנוא נפשו אביגדור ליברמן כאשר כיהן כשר החוץ. ברגע שהוגש נגדו כתב אישום, ליברמן התפטר, אף שהיה משוכנע בחפותו המלאה.

ליברמן אף ביקש מביהמ"ש להתכנס לצורך משפטו בכל יום כדי לא למשוך זמן. בהמשך, כשחפותו הוכחה והוא יצא צח וזכאי ממשפטו, חזר לתפקידו כשר החוץ. אצל נתניהו - בדיוק הפוך. גם נדבק לכיסאו וגם מפעיל את יצר הדחיינות וההתקרבנות ואת המהפכה המשטרית, כנראה מתוך תקווה שהמשפט לא ימוצה לעולם.

את כהונתו חייבים להביא לסיומה – רצוי בהסכמה ובאופן דמוקרטי. אני קורא דווקא למתנגדי נתניהו לוותר על היצרים ועל הכמיהה הצודקת לשוויון בפני החוק, לטובת השפיות של כולנו ולטובת ביטחון המדינה וכלכלתה מול פני המקלקל, שמרסק אותנו מבפנים. לכן השאירו בבקשה לשר ההיסטוריה לשפוט אותו.

לנתניהו יש חוזקה שלא ניתן לקחת ממנו, והיא יכולתו הווירטואוזית בתחום הוורבלי וההסברתי. את היכולת הזו הייתי קושר לעסקת טיעון איתו. אני קורא לנשיא המדינה יצחק הרצוג להוביל מהלך של קריאה פומבית להתפטרות ראש הממשלה, שיקדמו לה מגעים דיסקרטיים והכנת עסקת טיעון. מבחינתי אפשר שתוענק תעודת כבוד לנתניהו, עבור הדברים הטובים שעשה למען המדינה.

אני יכול רק להעריך שהנשיא – שתלוי כאן גם בשר המשפטים – יסכים לכך. אך לטנגו צריך שניים, ונתניהו לא יוותר על כיסאו כל עוד הוא מעריך שכיסאו יציב ושביכולתו להמשיך לדחות את משפטו.

לכן הייתי מוסיף סוכרייה לעסקת הטיעון ומצרף אליה התחייבות של המועמדים הפוטנציאליים לראשות הממשלה לאחר ימי נתניהו, ולפיה אחרי בחירת ראש הממשלה הבא ימונה נתניהו (בתנאי שלא יהיה ח"כ ושצווי המעצר הבינלאומיים נגדו יבוטלו) לתפקיד שר ההסברה, ואפילו יעמידו לרשותו את כנף ציון ואת התקציבים הנדרשים. כך כל הצדדים ייצאו נשכרים, ויבוא לציון ולמשפחת נתניהו גואל ומושיע.

הכותב הוא יועץ אסטרטגי־תקשורתי, פאר לוין תקשורת
[email protected]