הגשם השוטף שירד כל הערב, ניתז בזרזיפים עבים מקיר הלבנים האדומות שבחזית בניין "מרכז חב"ד – 770" בכפר חב"ד, כאילו מצטרפות גם הן לנחילי דמעות החסידים המצטופפים למרגלותיו, בהלוויית שליח חב"ד הרב צבי קוגן הי"ד, שנרצח באכזריות בידי מחבלים, עת עמד על משמרתו בבית חב"ד אבו דאבי.

עמדתי שם בגשם השוטף, מתבונן בחזית הבניין האדום, שנבנה כהעתק מרכז חב"ד בניו יורק, ותחושה חזקה של "דז'ה וו" הכתה בי. משליכה אותי 16 שנה לאחור. עת הצטופפתי למרגלות אותו קיר לבנים אדומות, בהלוויית הקדושים – גבי ורבקי הולצברג הי"ד, שלוחי הרבי בהודו, שנרצחו במתקפת טרור עת עמדו על משמרתם בבית חב"ד מומביי.

16 שנה חלפו מאז אותה לוויה קורעת לב, הזמן כבר מזמן עשה את שלו והקהה את הכאב. אבל השאלה שריחפה אז בחלל האוויר, נותרה ללא מענה, והיא שבה ומרחפת עד היום בדומייה זועקת – איך זה יכול להיות ש"שלוחי מצווה", אנשים כה טובים ויקרים, שהקדישו את חייהם לעשיית טוב וחסד, ולהפצת אור התורה והמצוות, ושעליהם אנו מובטחים שהם "אינם ניזוקים", כיצד שלטה בהם יד המרצחים?

התשובה היחידה לשאלה זו, השבה וצפה לצערנו בשנה החולפת לעיתים קרובות מדי, בכל לוויית חלל מחללי צה"ל הקדושים והטהורים, וקורבנות הטרור שנפלו על קידוש ה', תינתן כנראה אך ורק בביאת המשיח ובנחמת תחיית המתים.

אבל בדבר אחד אין לי כל ספק – זה לא קרה סתם. אי אפשר להתעלם מהסמליות שבדבר, ולא להישיר מבט ולראות את התמונה הגדולה, אותה תמונה שלא פעם אנו מעדיפים להדחיקה ולהתכחש לקיומה: בסופו של דבר, המלחמה המתמשכת שבה אנו שרויים, היא מלחמה בין טוב לרע. בין אור לחושך.

לא לחינם בחרו כוחות האופל – במודע או שלא במודע - לתקוף דווקא את בית חב"ד, אותו בית המוקם בכל פינה בעולם, כמגדלור המפיץ סביבו רק טוב וחסד. ולא סתם בחרו שלוחי הרוע לפגוע דווקא בשליח חב"ד, הנמנה עם אותם גיבורים העוזבים קהילה ומשפחה ונודדים לקצוות תבל רק כדי להפיץ שם את אור התורה והמצוות ולהביא לעולם לגאולה.

מתוך ים הכאב שנקווה למרגלות קיר הלבנים האדומות בכפר חב"ד, נזכרתי במילים הקולעות שבהן בחר שמעון פרס, נשיא המדינה דאז, לסיים את ההספד שנשא בלוויה ההיא, לפני 16 שנה, כשהגדיר את שלוחי חב"ד כ"משפחה אחת גדולה, שאין גבול לכאבה, אבל גם אין קץ לתקוותה".

אכן, בעוד ימים מספר, עת אשתתף בכינוס העולמי של שלוחי חב"ד, אצטופף שוב למרגלות קיר הלבנים האדומות, הפעם בניו יורק, לתמונת המחזור השנתית של שלוחי הרבי הנערכת באופן מסורתי בחזית בית "מרכז חב"ד 770".

ומרגע עוצמתי ומזוקק זה, המאחד בקרבו את צבא האור הגדול בעולם, הפועל בהשראתו הגדולה של הרבי ומכיל מצבור אינסופי של תקווה, נשאב את הכוח והעוצמה להתגבר על כל כאב – ולהמשיך בשליחות ביתר שאת, עד הניצחון, עד הגאולה!

הכותב הוא שליח חב"ד ורב בית הכנסת "סי אנד סאן" תל אביב
tguvot@maariv.co.il