ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה בלשון רפה את דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי. הוא יודע היטב למה. ראשית, הגרי צודק בכל מילה שאמר, ושנית, אין לנתניהו דובר "ספר". הוא שרף את כולם. האיש היחיד שמסוגל להתייצב היום לפני הציבור באמצעות התקשורת ולהעביר אליה מסרים שיתקבלו באמון, הוא דניאל הגרי. אז גם אותו לזרוק לכלבים?

נתחיל מהסוף, להגרי אסור היה להתעמת עם החלטת הכנסת לקדם את "חוק פלדשטיין". אסור. לא כי אינו צודק, ותיכף אסביר למה, אלא כי קצין בצבא אינו יוצא כנגד דרג אזרחי, קל וחומר בית המחוקקים. הכנסת היא הרשות המחוקקת ואת החלטותיה צריך לכבד, כולם. זאת הנחת יסוד, זאת אמת לאמיתה. לומדים את זה בבית ספר, בצבא, בכל מקום. הכנסת היא מקור הכוח והסמכות לממשלה, לנשיא, למבקר המדינה.

כל זאת נכון במדינה נורמלית, בדמוקרטיה שמתנהלת כדמוקרטיה ואשר פועלת על פי עקרונותיה. עד לאחרונה הייתי משוכנע שזה המקרה שלנו, אבל השנתיים האחרונות ערערו את האמונה הזאת. ההפיכה המשטרית, שהתחבאה בממ"ד ב-14 החודשים האחרונים, כבר יצאה החוצה ושאלה למה, מה קרה? אז כן, קרו פה דברים גדולים שסדקו את הדמוקרטיה ושפרצו את הדרך בין היתר למעשי חקיקה מוזרים ומסוכנים כאחד. למשל, חוק פלדשטיין.

החוק נועד הרי לחלץ את אלי פלדשטיין ממשפטו, הוא כנראה לא יצליח, יהיה משפט ובית המשפט יכריע כפי שצריך. כך נוהגים בדמוקרטיה, אם שכחנו. אבל לצורך חילוצו של פלדשטיין מבית המשפט מוכנים חברי הכנסת לעוות באופן מוחלט את דרכי העבודה של צה"ל, לעוות את ההיררכיה שלו ולהכניס אותו לכאוס, כאילו לא היה לנו מספיק מהעניין הזה בשנה האחרונה.

נניח, נניח שחייל אי שם ב-8200 האזין לשיחה מסוימת, קלט אות אלקטרוני חשוב, נחשף למסמך בעל משמעות, והוא או היא בטוחים שזו ידיעה חשובה, ממש חשובה. ידיעת הזהב. בדיוק לעניין הזה נבנתה ההיררכיה הצבאית של דרגות, של ניסיון, של חשיבה ובדיקה נוספת ואימות והצלבה עד שהידיעה עוברת ממקום למקום, מטפסת עד לראש אמ"ן והרמטכ"ל ושר הביטחון ולפרקים גם ראש הממשלה. הוא מבחינתו מקיים גם כן צוות שיעיין במידע הביטחוני שמגיע אליו ויחליט מה להציג לראש הממשלה ומה לא.

האלטרנטיבה שהחוק מציע היא שונה, היא אומרת לכל החיילים באשר הם (למה רק מודיעים, בעצם) תעבירו לראש הממשלה. כך בפשטות. אלפי חיילי אמ"ן, חבריהם ב"מוסד" והשב"כ, נוסיף גם את המשטרה ובעצם כל ארגון ביטחוני, יציפו מעתה את לשכת ראש הממשלה. נכין שם מלשינון והם יתקשרו, יפקססו, ישלחו מיילים, וואטסאפים וידווחו על המידע אשר לדעתם, כן לדעתם, ראוי כי ראש הממשלה יצפה בו ויקבל החלטותיו בהתאם.

חסל סדר ראש אמ"ן ושב"כ ומוסד, כולנו ללשכת ראש הממשלה. מובן שזה מטורף, מטורף עד כדי כך שאני שואל למה רק צה"ל? למה רק מידע ביטחוני? בוא נסכם שראש הממשלה, כן ראש הממשלה, ידע גם על מחדלים אחרים, בתחבורה ובבריאות ובחינוך ובכלכלה ומה לא? הרי גם שם מתרוצצים שדים קטנים שכדאי לחשוף אותם לעין הציבורית, עינו של ראש הממשלה, לא כן? חסל סדר ומשטר, כולנו ראש ממשלה. זוהי הזמנה לטירוף מערכות שישבש בן רגע את עבודתן של סוכנויות המודיעין של מדינת ישראל.

הגרי הוא קצין מנוסה, מקצועי ונבון. הוא ידע היטב כי הדברים שיאמר יכו גלים, אבל חובתו האזרחית והצבאית חייבה אותו לומר את האמת ורק את האמת. פעולות מן הסוג הזה, אשר החוק יאפשר. אני מניח גם כי לא פעם ולא פעמיים בצה"ל סופגים את הביקורת הקשה של הדוברים בממשלה ובכנסת שמאשימים אותם בבגידה, בהטעיה, ולמרות שקיבלו אחריות על 7 באוקטובר, שבים ותוקפים אותם, שעה שהם מנהלים את השדה במלחמות ישראל.

ראש הממשלה רוצה להחזיר את ישראל למסלול? הוא רוצה להעמיד אנשים במקומם, כפי שעשה להגרי? בבקשה, יתכבד נא ויעצור את רכבת האקספרס של לוין, שירד מהיועצת המשפטית לממשלה, שיאפשר בחירת נשיא לבית המשפט העליון ולהוסיף שופטים בעליון ובערכאות האחרות, שימנע בתפקידו כיו"ר ועדת שרים לענייני חקיקה את הטירוף שאחז במערכת הפוליטית. זה תפקידו וזאת אחריותו. אחר כך, שיגיע להגרי. זאת הבעיה הקטנה ביותר שלו בעת הזו.

ד"ר נחמן שי הוא דיקן ההברו יוניון קולג', המכון ללימודי יהדות בירושלים, לשעבר שר התפוצות ודובר צה"ל