משחק סכום אפס הוא מונח מתחום תורת המשחקים המתאר מצב שבו הרווח של צד אחד הוא הפסדו של הצד האחר, ולכן סכום הרווח וההפסד של כל הצדדים הוא אפס, כלומר הרווח של משתתף אחד בא על חשבונם של משתתף או משתתפים אחרים.
מדינת ישראל צפויה בעתיד הקרוב או הרחוק להילחם לחימה עוצמתית בעת ובעונה אחת בכמה וכמה גזרות בו־זמנית; למשל, תפרוץ לחימה מול הג׳יהאד האסלמי ברמת הגולן; תפרוץ אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; תפרוץ לחימה בגבול ירדן עם מיליציות פרו־אירניות. במצב כזה צה״ל יצטרך לשלוח כוחות גדולים להגן על כל שלוש הגזרות האלה. ברם, היות שאין לצה״ל הקטן די כוחות לשלוח בו־בזמן לשלוש הגזרות, הוא ייאלץ לרכז את מרב כוחותיו בגזרה המאיימת ביותר ולהפקיר את ההגנה בגזרות האחרות, דבר המזכיר לנו את המשחק סכום אפס.
מדינת ישראל חיה על ניסים, ולא על יכולות צבאיות יבשתיות מוכחות בעשרים השנים האחרונות – הכול בעטיו של קיצוץ דרסטי של צבא היבשה. למזלנו הרב, בשנים אלה לא באה עלינו מלחמה עצימה בכמה גזרות באותה שעה, מלחמה בעוצמה שהייתה מחייבת לתגבר את כל הגזרות בכוחות גדולים. והיה אם תפרוץ מלחמה עוצמתית בעתיד הקרוב בעת ובעונה אחת בכמה גזרות, לא יהיו למדינת ישראל די כוחות להגן על כולן.
המותר לנו להמשיך לחיות על ניסים ונפלאות של שדה הקרב אף שהסבירות להתפרצות לחימה קשה בכמה גזרות בעת ובעונה אחת תגדל בעתיד הקרוב או הרחוק, והמלחמה עלולה למוטט את המדינה?
רק דרך אחת יש כדי למנוע את האסון, והיא הגדלת צבא היבשה לגודל שהיה לנו לפני עשרים שנה. צבא כזה יוכל להתפרס להגנה ולהתקפה בגזרות לחימה אחדות בלי להפקיר שום גזרה.
בעשרים השנים האחרונות הקטינו הדרג המדיני והדרג הצבאי את צבא היבשה באלפי טנקים, בחמישים אחוז מאגדי הארטילריה, בחטיבות חי״ר ובהגנה מרחבית ועוד, והביאו את צבא היבשה של צה״ל לגודל שהוא שליש מגודלו שהיה לפני עשרים שנה.
במצב רעוע כזה נאלץ צה״ל למתוח את החבל עד קצה גבול יכולתו. במלחמת ״חרבות ברזל״ נוכחנו ללא עוררין שאין יחידות שיחליפו את הלוחמים שנלחמים כבר מעל לשנה, ולכן רבים מאוד מהם מותשים פיזית ונפשית ומצביעים ברגליים ואינם מתגייסים עוד לשירות המילואים. לא זו אף זו, אין לצה"ל יכולת להכריע לא את חמאס הקטן ולא את ארגון חיזבאללה הגדול מחמת חוסר יתירות כוחות, חוסר שאינו מאפשר להישאר במקומות שכבשנו ואינו מאפשר תמרון עמוק. הפסקת האש עם חיזבאללה באה לעולם מחוסר ברירה משום שאין ביכולת צה״ל להכריע את חיזבאללה.
בימים אלה מתַגבר צה״ל את כוחותיו ברמת הגולן מחשש שינסה הג׳יהאד האסלמי הקיצוני, שהשתלט על סוריה, לחדור גם לרמת הגולן. מחמת חוסר כוחות משווע תגבר צה״ל את כוחותיו ברמת הגולן בחיילים שלקח מבסיסי ההכשרה והציבם על גבול רמת הגולן, וכך הוא פוגע אנושות בהכשרת הדור הצעיר למלחמה. בשנים האחרונות תרחיש זה חוזר תדיר שוב ושוב וגדל דור לא מקצועי שאיבד פרקים שלמים בהכשרתו המקצועית. הצבא גם מציב ברמת הגולן גדודים סדירים ומילואים שנלחמו כבר שנה ונדרש לשקמם מהיסוד. כל זה קורה מחוסר ברירה בשל חוסר כוחות יבשה משווע.
דַמוּ בנפשכם שעכשיו מתפרצת מהומה רבתית ביהודה ושמרון, אינתיפאדה שלישית, ובה בעת עשרות אלפי קיצוניים מתחילים להשתולל בערינו וביישובינו, ועוד לא הזכרתי גזרות אחרות כמו סוריה שהמרד של הג׳יהאד הקיצוני הוא יוצא חלציו של אל־קאעִדה שהיה מנהיגו אוסאמה בן לאדן. מורדים אלו הכריעו כבר את שלטונו של אסד ויהיו מסוכנים לישראל בעשרות מונים יותר מהמשטר שנפל.
אמנם כיבוש סוריה על ידי הג׳יהאד הקיצוני מנתק חלק מהאיום של טבעת החנק על ישראל שהקימה איראן עם משטרו של אסד בסוריה וחיזבאללה בלבנון, אבל עלול להיווצר במקומה איום הגדול בעשרות מונים על ישראל לאורך גבולה הארוך ביותר שיכלול את סוריה ואת ירדן במידה והג׳יאהד הקיצוני ישתלט גם על ירדן.
המסקנה היא אחת ואין בילתה - לא משנה מה יקרה במזרח התיכון בשנים הקרובות, צה״ל יהיה חייב להגדיל את צבא היבשה משמעותית באופן מידי, וליצור איזון נכון יותר בין מטוסים לבין מרכבי המערכת הנוספים כמו חיל טילים, לייזר עוצמתי, רכש של עשרות אלפי כטב״מים, נ״מ רב קני ועוד. הגדלת צבא היבשה ורכש אמצעי לחימה חדשים יאפשר לצה״ל יכולות הגנתיות והתקפיות הרבה יותר משמעותיות.
הג'יהאד הקיצוני עלול לנסות להשתלט גם על ירדן בעזרת הרוב המוחלט המוסלמי הסוני החי בה והמתנגד למשטרה של ממלכת ירדן הַהַאשִמִית שמולך בראשה מלך ירדן. גם אם תרחיש הבלהות הזה לא יתממש מימוש מלא, הרי האיום על ישראל כפי שהוא היום אינו מאפשר לצה״ל יכולת לעמוד בלחימה רב־זירתית כוללת שתתפרץ בכל עוצמתה. למזלנו, היום זה עדיין לא המצב, אך הוא עלול להתרחש בעתיד הקרוב או הרחוק יותר.
משפרצה מלחמת ״חרבות ברזל״, כבר הפיקו הן הדרג המדיני והן הדרג הצבאי את הלקח שיש להגדיל מייד את צבא היבשה. אולם, שום דבר לא נעשה בנידון. הממשלה נאה דורשת אך אין נאה מקיימת. ממשלת ישראל מוסיפה להשקיע את רוב תקציב הביטחון במטוסים, וכמעט שאינה מגדילה את צבא היבשה ואינה משקיעה באמצעי הלחימה שכה נחוצים לנו למלחמה. התנהלותה זו מביאה אותנו לעברי פי פחת, ואך כפסע בינינו ובין הדרך שאין ממנה חזרה.
הסרטון בכתבה פורסם לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: sherut@maariv.co.il
