1
מלחמת חרבות ברזל נמשכת כבר יותר מ־֫14 חודשים, האירועים מתגלגלים במהירות, אויבי ישראל נופלים זה אחר זה כמגדל דומינו - ושערי המניות בבורסה התל אביבית, אולי לא שמתם לב, מציגים ביצועים בין הטובים בעולם בשנה האחרונה. ב־12 החודשים האחרונים, עד יום שישי בשבוע שעבר, עלה שער הנאסד”ק בכ־38%, מדד ה־S&P 500 האמריקאי עלה בכ־32%, מיד אחריהם מדדי ה־35 וה־125 בבורסה התל אביבית עלו ב־30%, האנג סנג של הונג קונג עלה ב־25%, הדאו בניו יורק עלה ב־23%, באירופה הדאקס הגרמני עלה ב־22%, הניקיי היפני עלה ב־21%, המדד העיקרי באוסטרליה עלה ב־17%, סנסקס ההודי עלה ב־17%, מדד 50 Euro Stoxx המניות הגדולות עלה ב־10%, הפוטסי הבריטי עלה ב־2.3% ובצרפת ירידה של מדד הקאק ב־1%. רובכם מושקעים ישירות ובעקיפין, הן בניו יורק והן בישראל, באמצעות המוסדיים, בקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות שלכם.
הבורסות מגיבות לאו דווקא למצב הנוכחי, אלא גם צופות פני עתיד. ומכאן, צריך לבחון מדוע הבורסה של תל אביב היא עם הביצועים בצמרת מדדי המניות בעולם? זרים שרכשו מניות כאן, אלו שלא ברחו מהשקעות בישראל, נהנו בנוסף לכך גם מייסוף נאה של השקל באותה תקופה מול הדולר, ובוודאי מול שאר המטבעות בעולם שירדו לעומת המטבע האמריקאי. מבחינתם, זו תשואה עוד יותר גבוהה במונחים דולריים על ההשקעה בבורסה בתל אביב. היו גם ישראלים שברחו מהשקעה במניות בבורסה של תל אביב, ואף מיהרו להוציא את כספם מחוץ לישראל. הוצאת הכספים והמימוש של חלק מהישראלים היו בקרב מי שהאמינו לתחזיות האפוקליפטיות שהם עצמם בנו ויצרו ואף הפיצו.
גם את תעשיית ההייטק ביכו מייסדי ובוני מיתוס ההרס של המשק הישראלי, שנמצא לדעתם ממש מעבר לפינה בשל המאבקים הפוליטיים. וראו זה פלא - נתון מדהים לפנינו: האקזיטים של החברות הישראליות, עלו השנה ל־6.3 מיליארד דולר לעומת 3.3 מיליארד דולר בשנה קודם לכן.
נציין כי חברות רב־לאומיות הפועלות בישראל הוציאו בשנת 2022, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, 88% מסך הוצאות המו”פ של חברות במגזר העסקי בישראל - 106.7 מיליארד שקל - עלייה של 14% לעומת שנה קודם לכן. כמעט כל הוצאות המו”פ של החברות הרב־לאומיות התרכזו בענפי ההייטק, ובעיקר בתחום התכנות, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותי מידע.
בקרב חברות ההזנק עיקר הוצאות המו”פ היו בתחומי התוכנה, ובעיקר בסייבר וביישומי פינטק. החולשה המסתמנת של תעשיית ההייטק הישראלית היא ריכוז גבוה מאוד בתחום הסייבר, שנולד מצורכי מערכת הביטחון וצה”ל בעוד שבתחום הבינה המלאכותית, AI, עדיין ישראל דווקא נמצאת מאחור. חלק גדול מהמחקר נעשה במרכזי מו”פ - בכ־֫20 מרכזים, ריכוזיות גדולה - ורוב מרכזי המו”פ בישראל שייכים לחברות רב־לאומיות, רובן אמריקאיות. מבחינה זו תעשיית ההייטק מוגנת מפני זעזועים, בשל יחסי המסחר, ההשקעות, הקשרים המדיניים עם ארה”ב, שיהיו אף חזקים יותר בתקופתו של הנשיא הבא דונלד טראמפ.
יש לכך תוצאות בשטח. מספר עובדי ההייטק עלה בסוף ספטמבר ל־402,500, עלייה של 1.4% לעומת ספטמבר אשתקד, וזאת בשיא המלחמה. השכר החודשי בענפי ההייטק עלה בשנה האחרונה ב־6% ל־31,237 שקל בממוצע. יצוא שירותי ההייטק הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב־54.4 מיליארד דולר - עלייה של 4.8% לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן, שהם 2.6 מיליארד דולר.
כלל יצוא השירותים העסקיים עלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב־3% ל־69.5 מיליארד דולר. שיעור זה נמוך יותר מאשר יצוא שרותי ההייטק, מאחר שהוא נכלל בתוך יצוא שירותים עסקיים (בגלל הנסיגה ביצוא שירותי תיירות).
היחסים המתהדקים עם ארה”ב, בין המשקים הבודדים הצומחים היום בעולם, באה לידי ביטוי גם ביצוא הסחורות לארה”ב הנמצא בפריחה - יצוא שעלה בשלושת החודשים הקודמים לחודש אוקטובר בשיעור שנתי של 32% לאחר עלייה בשיעור שנתי של 21% בשלושת החודשים קודם לכן. כלל היצוא המסחרי של ישראל עלה בשיעור שנתי של 20% בשלושת החודשים אוגוסט־אוקטובר לאחר עלייה של 10% בשלושת החודשים קודם לכן.
2
המשק הישראלי צפוי לצמוח היטב בשנה הקרובה, לאחר המכות שחטף בזמן המלחמה. הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה ונפילת הציר האיראני יחד עם ריסוקו המוחלט של הציוד הצבאי הסורי יבטיחו לישראל שקט יחסי לאורך שנים. השינוי הגיאופוליטי באזורנו יביא, להערכתי, בתוך חצי שנה לצמיחה חזקה של המשק הישראלי, כפי שקרה לאחר משברים אחרים בעשורים האחרונים.
המשק הישראלי גמיש, עם יכולות להתאים את עצמו למצב החדש במהירות. שיעור האבטלה כיום בשפל היסטורי של 2.5%, ומספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים היה יותר מ־135 אלף. שיעור התעסוקה במשק - 61%. אחוז כוח העבודה - 62.6%. שיעור התעסוקה של בני 25־64 - 80.5%. שיעור המועסקים משרה מלאה - 78%. בנוסף לכך, מעטים שמים לב לכך שסוד ההצלחה של המשק הישראלי, גם בתקופה זו של המלחמה, הוא הכוח הנשי שחולל מהפכה בעשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. במלחמה הנוכחית התוודענו לכוחן של הנשים בצורה שלא הייתה במלחמות הקודמות, החל מלוחמות עד מפקדות. זוהי תוצאה ישירה מהמהפכה גם בתחום ההשכלה הנשית.
נשים כיום יותר משכילות מגברים, ויכולתן באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה. שיעור התעסוקה בקרב נשים עומד על 56.7%, ושיעור האבטלה – רק 2.7%. נשים מהוות מכפיל כוח למשק הישראלי, זאת לעומת מדינות רבות אחרות - כולל באירופה - שלא הטמיעו את יכולתן וכישוריהן המקצועיים.
3
גם בפעילות המשקית חל שיפור. מאזני הנטו של החברות ברוב הענפים הפכו חיוביים בחודש נובמבר, למעט ענף המלונאות הסובל ממחסור מובן בתיירים (ועוד מעט גם הישראלים המפונים, שאכלסו מלונות במימון הממשלה, יעזבו). אפילו בענף הבנייה הצפי מצביע על עלייה בפעילות. שימו לב: ההשקעה בבנייה למגורים עלתה בשיעור שנתי של קרוב ל־30% ברבעון השלישי של השנה, כך על פי נתוני התוצר של הלמ”ס. בהשקעה בבנייה שלא למגורים - עלייה של כ־20%. ועדיין, ההשקעה בבנייה למגורים הייתה נמוכה ברבע השלישי של השנה ב־26% לעומת הרבע המקביל אשתקד. כלל לא ברור מהיכן יגיע כוח האדם שיגביר את הבנייה למגורים. האם, בניגוד להצהרות שר האוצר, בכל זאת יש כניסה של פועלים מיהודה ושומרון?
הייצור התעשייתי, כולל כרייה וחציבה, עלה ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי של 5.4%, ככל הנראה גם על רקע עלייה בביקוש הממשלתי עבור מערכת הביטחון. הייצור התעשייתי בטכנולוגיה עילית עלה בשיעור שנתי של כ־6%. במפעלי טכנולוגיה עילית, הרי היא תעשיית ההייטק, הפדיון ממכירות לשוק המקומי עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של כ־5%, כאשר הפדיון של כלל התעשייה לשוק המקומי עלה בשיעור שנתי של כ־9%.
פדיון ההייטק מיצוא עלה בשיעור שנתי של 1.5% וכלל הפדיון של התעשייה מיצוא עלה בשעור שנתי של 3.5%. אין עובדים, הרבה במילואים, ומספר המשרות גדל ברבע השלישי של השנה בתעשייה בשיעור שנתי מזערי של 1.2% - אבל השעות המושקעות עלו בשיעור שנתי של 3.3%.
4
עקב אכילס הן ההשקעות בענפי המשק, שהן עדיין נמוכות בשל המלחמה. עוד יש אתגרים בפני המשק הישראלי, והעיקרי שבהם הוא הגירעון התקציבי, שאומנם פחת בנובמבר אך הוא עדיין מאוד גבוה יחסית לתוכניות בשל התארכות המלחמה. הגירעון ב־12 החודשים לנובמבר ירד ב־0.25% ל־7.7%, והסתכם ב־150 מיליארד שקל בשנה האחרונה. יעד הגירעון לשנת 2024 - 6.6%. גירעון זה מחייב את הממשלה לגייס הון מהציבור, מה שיקשה על הפחתת הריבית בשווקים, ובא לידי ביטוי בתשואת אגרות החוב של הממשלה ומכביד על פירמות וחברות ישראליות לגייס הון במחיר סביר. הוצאות המלחמה מתחילתה, כולל קרן הפיצויים, הסתכמו ב־130.5 מיליארד שקל, שהם 9.32 מיליארד לחודש. הוצאות מערכת הביטחון מתחילת השנה - 147.67 מיליארד שקל, לעומת תקציב מתוכנן על שינוייו של 139.27 מיליארד.
במקום להשקיע בתשתיות שנפגעו בגליל ובנגב, במקום לעזור לעסקים שקרסו, הממשלה נאלצת בעל כורחה - ומשום שהיא לא מטילה מספיק מיסים במקומות הנכונים - לשלם ריבית הולכת ומעיקה על החוב של המדינה. הריבית על החוב שהממשלה שילמה מתחילת השנה הגיעה בנובמבר לשיא של 4.3 מיליארד שקל, ומתחילת השנה תשלום הריבית הסתכם ב־38.7 מיליארד שקל.
5
לשם כך מתבקש גיוס מקורות עבור מימון הגירעון שלא באמצעות גיוס הון בשוקי הכספים. ממשלה אמיצה הייתה מטילה מיסים על ההון, כגון מס רכוש או ביטול הטבות לשכבות החזקות בחברה הישראלית, למשל על דירות להשקעה שמיועדות להשכרה. מקור מימון נוסף וצודק הוא גם ביטול קצבאות והטבות לאוכלוסייה שאינה תורמת מספיק את חלקה. כזו שאינה עובדת, או עובדת מעט, שאינה מתגייסת לצבא, אך כן קובעת את מבנה הקואליציה. חוק ההשתמטות משירות צבאי ותקציבים קואליציוניים אינם תורמים לחיזוק המשק. הנס של החברה החזקה היוצרת בכל התחומים - לימוד, הכשרה, עבודה, המצאות, מחקר ופיתוח, תשלום מיסים ואקזיטים מבטיחים - לא יכול להתקיים לאורך שנים ללא שותפות של כלל האוכלוסייה. העול חייב להתחלק בצורה שוויונית יותר.
אם עתה אנו מנצחים את האויב מבחוץ, הגיע הזמן לזמן לדין אמת את המסרבים ליטול חלק בנטל. העימות מולם אולי יימשך יותר מאשר מול האויב מבחוץ. ובכל זאת, אפשר לסיים בבשורה: הוצאות הביטחון לא יצטרכו לזנק בשיעור חד כפי שנתפס עד ממש לפני שבוע, טרם נפילתו של שלטון אסד. ישראל ניצלה הזדמנות לשטח כמעט את כל מערכות ציוד הצבא הסורי, פעולה השווה למיליארדי שקלים בתקציב. שינוי זה יקרב את הפריחה המחודשת של ישראל.
