במשך השנים מדיניות ממשלות ישראל כלפי יהודי חו"ל השתנתה פעמים רבות. לפעמים עודדו עלייה לארץ, לפעמים הדגישו את ערך שמירת היהודים כיהודים במקום אחר. לפעמים פוליטיקאים התייחסו לעניין מתוך השאלה אם זה יביא להם בוחרים. מביש.
השאלה למי יצביעו עולים חדשים כשיגיעו לארץ אינה רלוונטית. השאלה היא מהו המקום הטבעי ליהודי. בראש השנה, אחרי עליית היטלר לשלטון, נשא הרב קוק זצ"ל דרשה בבית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד" בירושלים. בהתבסס על מדרש שלושה השופרות שמבשרים את הגאולה הוא צפה את העתיד הקשה באירופה. יש העולים לארץ כי זה המקום אשר ציווה לנו ה'. יש העולים כי כאן קל יותר להיות יהודי.
שתי הגישות חיוביות, ומברכים עליהן. אבל יש מצבים שבהם השופר שנשמע הוא "השופר הטמא של אומות העולם", ועליו לא מברכים. השופר הטמא נשמע כשהרחובות מתמלאים בהפגנות אנטי־יהודיות, כששורפים בתי כנסת, מחללים בתי קברות ואף רוצחים יהודים, והתקשורת באותם מקומות מלאה בהצהרות עוינות של פוליטיקאים ו"אנשי רוח".
לפני שבועות ספורים אסר שר בממשלת אוסטרליה את כניסתה למדינה של שרה לשעבר בממשלת ישראל, בטענות "הומניות" כמובן. מישהו רציני לא יחשוב שתמיכת ראשי מדינות באירופה, כמו צרפת וספרד, בתהליך בהאג, ואחר כך בהחלטה השערורייתית נגד ראש ממשלת ישראל, לא תשפיע על האלימות נגד יהודים?
רבים מאחינו הגרים בנכר כבר חושבים אחרת ממה שחשבו לפני כמה שנים. פוליטיקאי לא יהודי אמר לא מזמן שיהודי צרפת כבר לא שואלים את עצמם אם להגר, אלא מתי להגר. זה אולי לא לגמרי נכון, יש עדיין החושבים שבשכונה שלהם לא יקרה כלום. והאיש לא דיבר על עלייה לארץ, אלא על הגירה אל מחוץ לצרפת. אכן, רבים מיהודי חו"ל חושבים על הגירה, לא בהכרח על עלייה לארץ. בשנים האחרונות הרבה מבני עמנו עברו מאירופה לצפון אמריקה. הם לא שמו לב לכך שגם שם יהודים מותקפים? שלא נדבר על המצב החמור באוניברסיטאות.
ממשלת ישראל עסוקה במלחמה קשה בכמה זירות, וההצלחות מרובות ומרשימות. בו זמנית, על ממשלתנו להפנות מאמצים כלפי אחינו היושבים עדיין בנכר. צירוף של סכנות ברורות בכל מקום בעולם כמעט, ושל מדינת ישראל חזקה ומנצחת, פותח חלון הזדמנויות לקליטת עלייה.
למרות עלות המלחמה והמקטרגים מבפנים, כלכלת ישראל במצב טוב. המלחמה הביאה התעוררות של נשמה יהודית. יהודי חו"ל רואים את דגל ישראל מתנוסס במקומות ששלטו בהם אויבים. צעירים מחו"ל עולים כדי להתגייס. על ממשלת ישראל, על ארגוני התנדבות וגם על אזרחים מהשורה מוטלת החובה לעודד עלייה. על הממשלה להקצות תקציבים ולפתח ערוצים לשם כך. היחידים יפתחו את הלב ויעזרו בקליטת עולים. ויחד ננצח.
הכותב הוא חבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי