זו כבר הופכת להיות שנת ההחמצה הגדולה בהובלת הקואליציה. שלא על פי תכנון שלנו, שלא ביוזמתנו, בשל מאבק קיומי שנכפה עלינו, ניהלנו את מלחמת חרבות ברזל, הארוכה במלחמות ישראל, והיא מתקרבת לסיומה עם הישגים אדירים. חמאס אינו יכול עוד להמטיר על ישראל אלפי טילים. חיזבאללה אינו שולל מאיתנו עוד את הריבונות ומאיים על העורף. איראן מוחלשת. חיל האוויר הישראלי מגיע לכל פינות האויב וביצועיו מהטובים בעולם. הנתיב המסוכן איראן – סוריה – חיזבאללה מתרסק. ישראל מתחזקת במזרח התיכון וברחבי העולם כולו, ואנחנו מצטיירים כמדינה שלא כדאי להתעסק איתה.
כל זה הושג במחיר דמים לאומי כבד: מאות חללי צה"ל, ישראליות רבות שהפכו לאלמנות וילדים רבים שהפכו ליתומים. הפצע הטרי של החטופים עדיין פתוח ושותת דם, וניצחון ישראל לעולם לא יהיה שלם ללא שחרור החטופים. אך אי אפשר שלא להעריך את הישגי המלחמה הארוכה. שברנו את עניבת החנק שכתרה את ישראל. קרנו של צה"ל עלתה וכוח ההרתעה של ישראל בוצר. זוהי שעת כושר טבעית להערכת הישגים לאומיים. שעה של הזדמנות נדירה לאיחוד העם ולהיערכות לאתגרי העתיד.
אז מה עושה הקואליציה? חותרת ביתר תקיפות ועוז להפיכת הדמוקרטיה שלנו לאסקופה נדרסת ולהעמקת הפירוד בעם, ללא שמץ התעלות או טיפת שאר רוח. האיום כבר אינו מחוץ לגבולות המדינה. האיום כאן, בתוכנו: קואליציה נבחרת, אחוזת רוח עוועים, שפועלת לפיצול העם.
לפני שבעה באוקטובר קראו נושאי משרה בכירים לעצור את ההפיכה המשטרית. פרוטוקולים של חמאס שנבחנו והוגדרו כאמינים, על ידי המודיעין שלנו וגם על ידי העיתון ניו יורק טיימס, העלו כי אחד משיקולי חמאס לביצוע מתקפתו בעיתוי זה היה הפיצול בציבור הישראלי על רקע התוכנית להפיכה המשטרית. אבל גם שיעור דמים זה לא הופנם.
השר לביטחון לאומי רומס את חוקי התעבורה בראש חוצות, באקט ראוותני, כאילו היה שריף בעיירה נידחת. ראש הממשלה מצהיר על אי לגיטימיות של חקירה בחשד לביצוע עבירות המסכנות את ביטחון המדינה, על שום שמדובר בחשוד הקרוב לעבודתו. והכנסת ממהרת להציע חוק על פיו הדלפות של מסמכים ביטחוניים מתוך הצבא יהיו מבורכות.
חברי הכנסת אינם מרוצים מרמת החסינות המוענקת להם כיום, ושר המשפטים משבח הצעת חוק פרטית שנועדה להעניק לחברי הכנסת חסינות מוחלטת, אפילו בנושאים אזרחיים שאינם נוגעים לעבודתם. שר המשפטים שלנו הופך לדמות אובססיבית, השואפת להכפיף את בית המשפט העליון לממשלה, ומנמק: "הם לא משאירים לנו ברירה". תקופת כהונתם של כלל היועצים המשפטיים בשירות הציבורי תוקצב ל־7 שנים כדי שהקואליציה תמהר למנות שומרי חוק על פי בחירתה החופשית. שר התקשורת שואף לחסל את השידור הציבורי. וחברי הכנסת מהקואליציה מנבלים פיהם ומחרפים ומאשימים את הפיקוד הבכיר בצה"ל.
אין אני סבור שהקואליציה טועה בכל. חלק מביקורתה מוצדק. יש כמה תיקונים שראוי לעשותם בהתנהלות היועצת המשפטית לממשלה ובכוח בית המשפט לבטל החלטות של הממשלה. אך הקואליציה מנהלת את מאבקיה תוך ירידה מהפסים, בהגזמה חסרת מעצורים, בשעה הלא נכונה. במקום לכבד את החוק, היא עושה זילות לכוח החקיקה, כאילו היה זה משחק ילדים.
במקום שנתלכד לנוכח ההישגים של צה"ל והשינוי ההיסטורי במצבנו הביטחוני, בצד השתתפות בכאבם של אלה ששילמו את המחיר הנורא, מתגבשת מולנו כיום ממשלה מעוותת, המבזה את החוק, אחוזה בחתירתה להשגת עוד כוח שלטוני וחסרת יכולת לייצר את תחושת הריפוי הפנימי והרגיעה שאנחנו כה זקוקים לה.
וברקע כל אלה, חוסר יכולתה של הממשלה לפתור אחת ולתמיד את בעיית ההשתמטות של המגזר החרדי מנשיאה בעול הביטחון, עיוות המייצר את השבר הפנימי העמוק בחברה ופוגע בעיקרון השוויון, שהוא אבן יסוד בכל משטר דמוקרטי. שנת ההחמצה הגדולה של ישראל מחזקת את המסקנה כי ממשלה זו אינה כשירה להוביל את המדינה.