בריאיון של נתניהו שהתפרסם ב"וול סטריט ג'ורנל" אמר ראש הממשלה כי לא יסכים להפסקת המלחמה "לפני סילוק חמאס" כלשונו. "אנחנו לא נשאיר אותם בשלטון בעזה, 50 ק"מ מתל אביב, זה לא יקרה", הוסיף נתניהו על רקע העסקה המתגבשת לשחרור חטופים.
 
אין תרמית וקלישאה גדולות מדברי ראש הממשלה, וככל שהזמן עובר ישראל מתרחקת מיכולתה לסלק את חמאס. כיום החמאס שולט ברצועת עזה ביד רמה, ואלפי לוחמיו מוגנים במנהרות מתחת לאדמה, שאורכן מאות ק"מ. רק לאחרונה קיבל ארגון הטרור תגבורת של עוד 3,000 לוחמים צעירים בני 20-18.

מנהרות חמאס מלאות כל טוב מהסיוע ההומניטרי שעליו הם שולטים. החמאס ממשיך לקבל תחמושת ואמצעי לחימה מסיני דרך המנהרות מתחת לציר פילדלפי ובאמצעות רחפנים ממצרים. גם המנהרות שמתחת לציר נצרים לא נחסמו, ואמצעי הלחימה ולוחמי חמאס עוברים בהן בחופשיות לצפון הרצועה.

כל ההצגות של הדרג המדיני והדרג הצבאי שאנחנו שולטים בציר פילדלפי ובציר נצרים הם עורבא פרח. אומנם אנו נוכחים למעלה אבל הכול ממשיך להתנהל למטה במנהרות, ללא שום שליטה של צה"ל. החמאס ממשיך לנהל את רצועת עזה, וחזרנו בפעם החמישית לג׳באליה ומספר דומה גם באזורים אחרים. אנו מאבדים חיילים רבים ופצועים קשה (רק בכניסה החמישית לג׳באליה איבדנו קרוב ל-40 לוחמים (!).

ג'באליה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)
ג'באליה (צילום: REUTERS/Mahmoud Issa)

אין באפשרות צה"ל לסלק את חמאס היות שאין יתירות כוחות. חיילי צה"ל לא נשארים בשטחים שכבש לאורך זמן, וזו הסיבה שלא מצליחים למגר את שלטון חמאס ולהרוס באופן רציני את מנהרותיו. צה"ל עובר לפשיטות פעם אחר פעם שאין בהן תכלית, ואין בהן כדי למוטט את חמאס. אבל בשם הקלישאה הזו ביבי מוותר על הצלת החטופים הנמקים במנהרות חמאס. כל זה בא לשרת את האינטרס העליון שלו להמשיך במלחמה כדי להישאר בשלטון.
 
הפקרת החטופים למותם במנהרות חמאס היא פגיעה קשה מאוד בכל הערכים הבסיסיים ביותר שעליהם גדלו דורות של לוחמים ואזרחים. הפקרה זו היא בגידת המדינה באזרחיה. התוצאות למעשים הנלוזים האלה של ביבי וחבר מרעיו יביאו לתוצאות הרות אסון. אזרחים וחיילים שהמדינה בגדה בהם בשעתם הקשה ביותר יביעו חוסר רצון לתרום למדינה ובוודאי חוסר רצון להתגייס לצבא.
 
כולנו זוכרים את צהלות השמחה של הדרג המדיני, הדרג הצבאי והפרשנים בתקשורת שנסראללה וחבר מרעיו חוסלו והכרענו את חיזבאללה. הדהדו פרשנויות רבות בתקשורת על המזרח התיכון החדש, כגון שאנו על סף הכרעת האזור כולו, ושהכרענו את חיזבאללה ומיגרנו את יכולותיו מיגור מוחלט.

רק אני, עבדכם הנאמן, אמרתי שהחלשנו את חיזבאללה אבל לא הכרענו אותו. ואכן לא ארך זמן רב, וחיזבאללה המשיך להילחם בנו במלחמת התשה. אף שחוסלו מפקדיו הבכירים, הוא הוסיף להילחם ביתר שאת, בעשרות מונים יותר מבשנה הראשונה של המלחמה. הוא שיגר טילים, רקטות וכטב"מים לעומק ישראל וגרם נזקים כבדים ברכוש ובנפש מגבול הצפון ועד תל אביב. הדרג המדיני החליט לקבל עליו הפסקת לחימה שפירושה כניעה לתכתיבי חיזבאללה והחזיר את כוחות צה"ל לישראל מתוך הבנה שאין בכוחו של צה"ל להכריע את חיזבאללה.

פעילי חיזבאללה בביירות במפגן תמיכה (צילום: רויטרס)
פעילי חיזבאללה בביירות במפגן תמיכה (צילום: רויטרס)

מה קרה אפוא בדיוק לאחר שהיה ברור לכולם שצה"ל הכריע את חיזבאללה? הסיפור הוא פשוט מאוד, ואני מדבר עליו כבר שנים רבות. צה"ל בעשרים השנים האחרונות קיצץ את צבא היבשה באלפי טנקים, ב־50% מאגדי הארטילריה, בחטיבות חי"ר ועוד, בסה"כ שש אוגדות. זו הסיבה שאין לו יתירות כוחות לתמרן לעומק מערכי האויב, להישאר במקומות שכבש ולהתמקם בכמה גזרות בעת ובעונה אחת.

זו הסיבה שצה"ל לא הכריע לא את חמאס ולא את חיזבאללה. יש הבדל ענק בין מה שמתרחש בשטח לבין שִקרי הדרג המדיני והדרג הצבאי שמנסים ליצור דימוי חיובי על חשבון האמת. אך בכך לא די. לאחר שכבשו הג'יהאדיסטים הקיצוניים את סוריה, שמענו שוב צהלות שמחה של הדרג המדיני, הדרג הצבאי וחלקים גדולים בציבור. צהלות אלו עיקרן – פגענו קשות בציר הרשע האיראני הודות לצה"ל, ואין לנו עוד אויבים וסכנות.

זה מזכיר לי את אותה זחיחות דעת, יהירות וחוסר אחריות ששמענו בשנים לפני תקיפת חמאס את עוטף עזה ב־7 באוקטובר 2023 שאנחנו הצבא החזק במזרח התיכון ומדינות ערב מורתעות. הצגתי את האמת העירומה שבסופו של דבר התממשה למגינת ליבם של כל אלה הזורים חול בעיני הציבור. והנה עכשיו אנו חוזרים לאותה תופעה של שביעות רצון עצמית בלי להבין ולהתכונן אל איומי העתיד שיהיו בעשרות מונים חמורים מזה.

אני מצטט את דברי ארדואן, נשיא טורקיה, מן הזמן האחרון: "הנשיא ארדואן שעמד לימין המורדים בהפיכה בסוריה מסר כי יעזור למנהיג אל־ג׳וּלַאנִי לבנות מדינה ואיים על ישראל שתעצור את הכיבוש בסוריה וקרא ירושלים היא שלנו". ארדואן מתכנן לבסס את מעמדו בסוריה ולעזור למנהיג המורדים אל־ג׳וליאני לבנות מדינה חדשה ואף יגיע לדמשק במהלך השבועיים הקרובים.

רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: REUTERS/Fabrizio Bensch)
רג'פ טאיפ ארדואן (צילום: REUTERS/Fabrizio Bensch)

 
כל בר דעת יכול להבין שאומנם ציר הרשע של איראן וגרורותיה נפגע, אבל עלול לקום במקומו ציר רשע מסוכן מקודמו בעשרות מונים, ציר רשע של מדינות אסלאמיות קיצוניות בראשות הטורקים. ציר זה עלול לקום בסוריה שתהפוך למדינה ג׳יהאדיסטית קיצונית, מדינת טרור שיושבת על גבול ישראל. אליה עלולה להצטרף גם ירדן, מדינה שהאיראנים לוטשים אליה את עיניהם ורוצים להמריד את אוכלוסייתה הסונית. כידוע, אוכלוסייה זו 90 אחוז ממנה סונים, והם מתנגדים לשלטונו של מלך ירדן.
 
למעלה מזה, לאחרונה אנו עדים להתרחקותה של מצרַים מהשלום ולהתקרבותה למדינות שנגדנו כמו טורקיה ואפילו איראן. המצרים מחזיקים היום את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. לרשותם 4,000 טנקים, מהם 2,000 חדישים, מאות מטוסים חדישים, חיל הים החזק במזרח התיכון.

כל אימוני צבא מצרים מופנים נגד מדינת ישראל. המצרים בנו יותר ממאה מעברים מתחת לתעלת סואץ ומעליה כדי להעביר את צבאם במהירות לתוך סיני. הם בנו דרכים מהירות (אוטוסטרדות) חדשות של כבישים בתוך סיני לכיוון ישראל, הקימו מאגרי דלק, העבירו תחמושת לתוך סיני ומחזיקים בסיני צבא הגדול בהרבה מהמותר בהסכם השלום עם ישראל.

לא זו אף זו, לאחרונה החליט ביידן, נשיא ארה"ב, לתת למצרים מתנה לפני סיום תפקידו (על פי דיווח משרד החוץ האמריקאי הודיע לקונגרס על אישור). הוא החליט למכור ציוד ל־555 טנקי אברמסM1A1 בשווי 4.69 מיליארד דולר, 2,183 טילי אוויר־קרקע מסוג "הלפייר" בשווי 630 מיליון דולר, ותחמושת מונחית בשווי 30 מיליון דולר.

צבא מצרים (צילום:  REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)
צבא מצרים (צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)

זה פוטנציאל ענק שיכול להתממש במלחמה אזורית כוללת נגד ישראל. ואצלנו דבר לא קורה, אותה אדישות, יהירות וזחיחות בדיוק כפי שהייתה בעשרים השנים האחרונות, לפני אירוע 7 באוקטובר 2023.
 
אין למדינת ישראל חלון הזדמנויות ולחכות עד שיתממש האיום הקיומי הזה בכל עוצמתו. יש אפוא צורך מיידי להגדיל את צבא היבשה, לרכוש אמצעי לחימה המתאימים למלחמות העתיד ולא למלחמות העבר, לתקן את הקשר עם מדינות העולם, להציל את כלכלת ישראל ולהבריא את החברה החולה שעומדת על סף מלחמת אזרחים. אסור לנו שוב לשקוע בהזיות של "שב ואל תעשה" ולהגיע למצב שהגענו אליו ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" או גרוע ממנו. 
 
עם המנהיגות המדינית והמנהיגות הבכירה הצבאית הנוכחית אין למדינת ישראל כל תקווה. רק החלפתן המיידית בדור מנהיגים חדש אפשר יהיה להציל את המדינה מקריסתה ולפתוח אופק חדש.