קריסתו של משטר אסד בסוריה השפיעה על כמה שחקנים באזור ומחוץ לו. טורקיה נמנית עם המרוויחות מההתפתחויות. חשיבותו של המצב בסוריה לביטחון הלאומי הטורקי מובנת. סוריה היא מדינה שכנה, שאיתה טורקיה חולקת גבול ארוך, היסטוריה מפותלת ומורכבת וגם מיעוט כורדי, שנתפס כאיום.
אנקרה ניסתה בשנה האחרונה לנרמל את יחסיה עם משטר אסד, לאחר שנדמה היה כאילו ייצב את מעמדו, בתקווה שניתן יהיה להשיב פליטים סורים למדינתם. במקביל, טורקיה שימרה את תמיכתה במורדים בסוריה ובגורמים נוספים שאותם טיפחה במהלך שנות המלחמה, כקלף מיקוח מול המשטר וכדי לשמר את הלחץ על הכורדים.
קריסתו המהירה של משטר אסד הפתיעה את המורדים, כמו גם את טורקיה. אולם ביום למחרת ניצבה אנקרה בעמדה נוחה מול הממשל החדש בדמשק. טורקיה מצטיירת כעת כמי שיכולה להשפיע על דמות המשטר בסוריה, באופן שיסייע לשמור על האינטרסים שלה ויחזק את מעמדה האזורי. שר החוץ הטורקי פידאן חש לדמשק לפגוש את א־שרע (אל־ג’ולאני), וקשה היה לפספס את החמימות בין השניים.
המצב החדש מחזיר את טורקיה לשולחן האזורי, שממנו נעדרה למעשה מאז שבעה באוקטובר 2023. נפילת אסד, היחלשות איראן וחיזבאללה, והנרמול המוקדם יותר של יחסי טורקיה עם מדינות המפרץ ועם מצרים, משיבים אדמומיות קלה ללחייו של ארדואן. מנגד, עולה שאלת יכולתה של סוריה לגבש הסכמה פנימית רחבה לאחר שנות המלחמה הארוכות, וכמובן עולה הסוגיה הכורדית. מעורבות טורקית גדולה מדי בתהליך גיבוש השלטון עלולה לעורר התנגדות מצד אוכלוסייה רחבה בסוריה. בהקשר הכורדי, התמונה מאתגרת מאוד.
באנקרה חשים, ובצדק מסוים, שיש בידיהם אמצעי לחץ משופרים על המחוז הכורדי האוטונומי בצפון־מזרח סוריה. אולם לא ברור אם וכיצד ניתן יהיה לנצל אמצעים אלה, בהתחשב במדיניותו של הממשל החדש בוושינגטון, ובמדיניותן של איראן מצד אחד וישראל מצד שני.
מבחינת ישראל, מתעוררות בהקשר הטורקי שתי סוגיות מרכזיות. האחת נמצאת במישור הבילטרלי. קריסת משטר אסד מייצרת עניין משותף של ישראל ושל טורקיה, והשאלה היא אם הוא יוביל לאינטרס משותף. הסוגיה השנייה קשורה לכורדים. לישראל היסטוריה ארוכה של תמיכה בכורדים באזור, וסביר שיש לה עניין, מובן ומוצדק, בהמשך הנוכחות האמריקאית הצבאית בסוריה. מדיניות ישראלית שעשויה להתפרש כנוטה מדי לצד הכורדי תעורר חשיבה טורקית ערה ולעומתית מאוד כלפי ישראל.
בינתיים, כבר נרשמו חילופי דברים חריפים בין שתי המדינות. אנקרה גינתה את פעולותיה של ישראל בסוריה, וירושלים הגיבה בהודעה רשמית שבה דחתה את ההאשמות הטורקיות, תיארה את הפעילות הטורקית האגרסיבית בצפון סוריה וסיימה בהבהרה: ”אין כל הצדקה להמשך התוקפנות הטורקית נגד הכורדים בסוריה”. סביר שהמתח הרטורי יישמר בתקופה הקרובה, אולם שתי המדינות יצטרכו למצוא דרך לקיים שיח רציני, שיבחן אם וכיצד ניתן לשתף פעולה באופן שמשרת את האינטרסים המשותפים.